(פסק-דין, שלום הרצליה, השופטת לימור ביבי-ממן): התובע טען כי על הנתבע לשלם לו עבור אתר שהקים עבורו וכן עבור תפעול האתר ותמיכה במשך 12 חודשים, בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים. נפסק - דין התביעה להידחות. השאלה המרכזית הדורשת הכרעה היא טענתו מחד של התובע כי קיים את ההסכם וסיפק את המוצר כמוסכם וטענתו הנגדית של הנתבע לפיה התובע הפר את ההסכם ומשכך בוטל על-ידו כדין. הנטל הוא על התובע להוכיח כי אמנם קיים את ההסכם וכן כי דרישותיו, תיקוניו וטרוניותיו של הנתבע אינן נוגעות להסכם אלא הן בנוסף לו. התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו. לביהמ"ש אין את הכלים, הידע והמקצועיות (וגם ברי כי הדבר אינו במסגרת הידיעה השיפוטית) לבחינת אפיון מוצר מהסוג של אתר אינטרנט, תוך קביעה אילו מרכיבים נכללים במסגרת האפיון ואילו לא. התובע טען בעלמא ביחס לתוספת שנדרשו מעבר לאפיון ונוכח כך לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי התיקונים המבוקשים על-ידי הנתבע חורגים ממסגרת ההסכם. בניגוד לטענת התובע, הנתבע לא היה שבע רצון מהתוצר שסיפק לו התובע והוא ביקש לבצע התאמות ותיקונים באופן שהמוצר יתאים למוסכם. התובע עצמו הודה כי לא סיפק את המוצר במועד. בפני ביהמ"ש הוצגו תכתובות מייל רבות שהוחלפו בין הצדדים, במסגרתן מלין הנתבע על התקלות במוצר והתיקונים המבוקשים על-ידו. הוכח כי התובע כשל מאספקת המוצר במועדו ומשכך הפר את ההסכם בין הצדדים. דין התביעה לתשלום יתרת התשלום בגין ההסכם להידחות. התובע ישא בהוצאות הנתבע בסך 2,500 ש"ח.