(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת לימור רייך): עניין התביעה בחוות דעת שפרסם הנתבע באתר השוואת המחירים ZAP, שלטענת התובעים מציגה אותם באור שלילי, פוגעת בעסקיהם ועל כן מהווה לשון הרע. התובע 3 הוא בעלים במשותף של התובעות 1-2, חברות העוסקות בממכר משחקי מחשב ומוצרי אלקטרוניקה (מפעילות חנויות בשם "פליי גיים", "ביג גיים" ו"גיים פוינט"). התובע ביקש לרכוש קונסולת משחקים מסוג WII מהתובעים ופרסם באתר ZAP חוות דעת שלילית המתארת את חווית הקנייה שלו (בין היתר טען כי מדובר בחברות קש וכי הרכישה דרך אתר התובעים אינה מאובטחת). בעקבות פניית האתר לתובע, שונה נוסח חוות הדעת לאחר מספר ימים. נפסק - השאלה האם יש להחיל את דיני לשון הרע על פרסומים באינטרנט אינה מוסדרת בחקיקה. אין מניעה להחיל את דיני לשון הרע על פרסומים משמיצים באינטרנט, אולם יש ליתן את הדעת לפרמטרים נוספים הנוגעים לטיב הפרסום, מהותו, נגישותו, המשקל שהציבור מייחס לו ועוד. הפרסום מושא התביעה נכנס בגדרו של סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע (הגדרת המונח "לשון הרע"). הבעת דעה שנוסחה בצורה עובדתית וחד משמעית, לפיה מדובר בחברת קש בעלת 3 שמות שונים, נחשבת כפגיעה ויש בדברים כדי לבזות את בתי העסק המוזכרים בפרסום ולפגוע במשלח ידם. גם באמירה כי מדובר באתר לא מאובטח יש כדי לפגוע במשלח ידם של בתי העסק המוזכרים בפרסום.

נדחתה טענת הנתבע כי אין קשר ישיר בין בתי העסק המוזכרים בפרסום לבין התובעים. הגם שלא אוזכרו שמות התאגידים עצמם, אלא שמות בתי העסק, ברי כי כל אדם סביר ייחס את הקמת חברת הקש לבעלים של בתי העסק וכי פגיעה בבתי העסק תוביל לפגיעה אישית בבעלים של אותם בתי עסק, תגרום לביזויים ולפגיעה במשלח ידם. המקרה אינו חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק: הנתבע לא הוכיח כי יש אמת עובדתית באיזה מן הפרסומים, לא כי מדובר בחברת קש בעלת 3 שמות שונים ולא כי אתר התובעים אינו מאובטח. יש להבחין בין טוקבק לחוות דעת. להבדיל מתגובית בה הבעת הדעה של הכותב נעשית בדרך כלל באופן ספונטני ונוגעת לנאמר בדף מסוים, חוות דעת נמצאת תחת חנות ספציפית, הינה שקולה יותר ומבוססת לרוב על ניסיון אישי או ידע של הכותב. אינטרס ההסתמכות של הציבור באשר לפרסום במסגרת חוו"ד הינו רב יותר ועל כן הפגיעה במסגרת חוו"ד היא גדולה יותר. לנתבע לא עומדת הגנת תום-הלב ונתקיימה חזקה כי הנתבע פעל בחוסר תום-לב. התובעים עתרו לפיצוי הסטטוטורי שאינו מצריך הוכחת נזק. התובעים בחרו לא להגיב לפרסום. חוות הדעת לא הוסרה , אך תוקנה על-ידי הנתבע לאחר מספר ימים, בעקבות פניית מנהל האתר. בנסיבות אלו, יפצה הנתבע את התובעים ב-8,000 ש"ח