(החלטה, שלום קריות, השופטת לובנה שלאעטה חלאילה): בקשה להחזרת תפוסים (6 מארזי מחשב ושלט בקרה), לפי ס' 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969. המשיבה תפסה את התפוסים במהלך חיפוש בעסקו של המבקש, בשל חשד שהמקום שימש לארגון ו/או ניהול משחקים אסורים. החיפוש נערך לפי צו שיפוטי, בנוכחות עד אחד וללא נוכחות המבקש. נפסק - המשיבה לא הציגה הסבר המצדיק עריכת החיפוש ללא נוכחות שני עדים שאינם שוטרים, כאשר גם החדירה למחשבים בוצעה ללא עדים. חדירה למחשב והפקת פלט מתוך החדירה הוגדרו כ"חיפוש" לפי ס' 23 לפקודה ומכאן שהחובה לנוכחות 2 עדים חיצוניים חלה גם לגבי חיפוש זה, כפי שנקבע בעניין אברג'יל. עם זאת, אין בכך כדי לפגום בהכרח בכשרות התפוסים כראייה ולהביא להחזרתם למבקש, באופן אוטומטי, שכן אין זה השלב המתאים להכריע בכשרות החיפוש וקבילותן של הראיות שנתפסו. בנוסף, טען המבקש נגד חוקיות תפיסת המחשבים ולהפרת הוראות ס' 32(ב) לפקודה, בכך שהמשיבה המשיכה להחזיק את התפוסים לאחר 48 שעות ממועד תפיסתם, ללא אישור ביהמ"ש. למשיבה היה "יסוד סביר להניח" כי התפוסים שימשו לעריכת משחק, הגרלה או הימורים אסורים. מכאן, שתפיסת המחשבים נעשתה כדין גם בהתאם לסעיף 32(א) לפקודה, בנוסף להוראה המיוחדת של סמכות החיפוש והתפיסה בסעיף 235 לחוק העונשין.  בנוגע להגנה על תפוסים מסוג מחשבים, כפי שזו נקבעה בסעיף 32(ב) לפקודה, קבע ביהמ"ש העליון בעניין דניס, כי לא כל מחשב המצוי בחצריו של "מוסד" (כהגדרתו בפק' הראיות) יזכה להגנת ס' 32 לפקודה. תכלית התפיסה לה טענה המשטרה הינה כי התפוסים דרושים לצורך הגשתם כראייה לביהמ"ש. תכלית זו מצמיחה מקור סמכות לתפיסת המחשבים עד לתום ההליכים. בשלב זה, מאחר והחקירה והתיק בשלבי סיום והתפוסים דרושים לצורך ראייתי, יש מקום להותיר את התפוסים בידי המשיבה עד לסיום החקירה.