(החלטה, מחוזי ירושלים, השופטת מרים מזרחי): בקשה לצו מניעה זמני, האוסר על המשיבות לפרסם את הסרט "תמימות המוסלמים" ב- YouTube ולחילופין לחסום את הגישה לסרט מישראל. נטען כי מדובר בסרט פורנו שבו כוכב הסרט הוא הנביא מוחמד, המוצג כאכזר, שקרן ועוד. המבקשים טוענים שהפרסום מהווה עבירה פלילית של פגיעה ברגשי דת ושל הסתה לגזענות וכן לשון הרע כלפי כל מוסלמי. לא הוגשה תביעה עיקרית. נפסק - איו מחלוקת כי האתר YouTube משמש פלטפורמה לשידור תוכן מקורי של יוצרים ומפרסמים. התוכן מועלה על-ידי הגולשים המשתמשים באתר וגם הסרט "תמימות המוסלמים" העולה לאתר על-ידי צד שלישי. הבקשה אינה מופנית ישירות נגד YouTube, אף כי הסרט הועלה לשידור ברשת זו. אין חולק שהמשיבה 2 רכשה את YouTube, אולם מדובר בתאגיד בעל אישיות משפטית משלו. לא ניתן הסבר מדוע לא צורפה YouTube כבעלת דין, אף כי היא תאגיד נפרד משתי המשיבות. ברי כי כאשר הבקשה לא הופנתה כלפי YouTube, לא ניתנה ל- YouTube להעלות טענות כלפיה ולכן אין בהצעת ב"כ המבקשים להתחייב על הוספת גוף זה כנתבע בתיק העיקרי, כדי לרפא את הפגם. לא נסתרה טענת המבקשים כי יש בידי המשיבה 2 להסיר סרט פוגעני מהאתר או לחסום הגישה אליו. אולם, גם אם נניח את קיום יכולת זו כעובדה, אין בכך כדי להתגבר על קושי היריבות ולא הונחה תשתית משפטית הולמת לטענה שניתן להסתפק באותה יכולת, כאשר הגוף שברשת שלו הועלה הסרטון אינו צד לדיון. היה על המבקשים להתמודד ישירות עם YouTube ולא לנקוט דרכי עקיפין. יתר על כן, הובהר כי גם אם תבוצע פעולת חסימה כזו או אחרת בישראל, עדיין ניתן יהיה לראות את הסרטון באתרים אחרים. אין ביהמ"ש מוציא צו שאינו אפקטיבי. אכן, אין להתעלם מהתפוצה וההשפעה של אתרים בסדר גודל של YouTube ואולם, עדיין העתרות לצו תותיר פרצה משמעותית. הכניסה לאתר YouTube כדי לראות את הסרטון נעשית מבחירה, על-כן אין לשלול את האפשרות שהבחירה תעשה גם כלפי אתרים אחרים. הבקשה נמחקה על הסף.