(פסק-דין, שלום ראשון לציון, השופט אורן שוורץ): הצדדים להליך עסקו בהוראת ג'ודו במתנ"ס בראשון לציון. התובע, בעל מדליה אולימפית, מנהל עסק להדרכת וחינוך ילדים בענף הג'ודו. הנתבע הוא ג'ודאי ששימש כקבלן משנה של התובע בכל הנוגע להדרכת חוג הג'ודו, עד לסיום העסקתו. עילות התביעה הן לשון הרע (התובע טען כי מכתב ששלח הנתבע לגורמים בענף הג'ודו הוביל לפרסום כתבה בעיתון מקומי) והפרת חוק עשיית עושר ולא במשפט וחוק עוולות מסחריות, זאת לאחר שהתובע טען כי הנתבע "גנב" חניכים מחוג הג'ודו של התובע. נפסק - בעניין לשון הרע, נקבע כי מתקיים יסוד ה"עניין הציבורי" שבפרסום המכתב והכתבה וכי הנתבע חוסה תחת ההגנה המנויה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט: התובע טען כי לאחר שפיטר את הנתבע, פתח האחרון מועדון ג'ודו מתחרה. לשם כך, השתמש הנתבע לכאורה ברשימת תפוצת הדוא"ל של הורי החניכים בחוג שניהל התובע וקרא להם לעבור להתאמן אצלו. התובע לא הוכיח שחוג הג'ודו שניהל מזוהה עם שמו באופן שמקים לו מוניטין. התובע לא הוכיח שהנתבע השתמש בשם התובע כדי להעביר חניכים לחוג שפתח. לא הוכח כי הנתבע הציג לפני הורים או חניכים מצג שווא לפיו המועדון החדש שפתח שייך לתובע או קשור אליו. לא מתקיימים התנאים הנדרשים לקיום עוולת גניבת העין. אף לא הוכחה התעשרותו של הנתבע על-חשבון התובע. לא הוכח שכמות החניכים שלימד התובע פחתה לאחר שהנתבע שלח את הודעתו. התביעה נדחתה.