(החלטה, שלום חיפה, השופט יואב פרידמן): בקשות לסילוק התביעה על הסף, בין היתר מחמת חוסר סמכות מקומית. המבקשת 1 טענה כי לא חלה על הצדדים אף אחת מהחלופות המנויות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן היא מנהלת את עסקיה ברמת-גן וכן ההסכם נשוא התובענה "נחתם" ברמת-גן. התובע טען כי הסכם ההתקשרות עם המבקשת נכרת באמצעות דוא"ל. נפסק - אין מדובר בפרסום לשון הרע הנגיש לרבים באינטרנט, דוגמת הפסיקה אליה הפנה התובע, אלא על משלוח מייל מצד א' לצד ב'. עניין זה דומה יותר לשיחת טלפון. התובע לא הפנה לחלופת תק' 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, שמציבה את חלופת "מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים", אלא הוא טוען לחלופות אחרות המקימות את הסמכות המקומית לשיטתו: המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות (תק' 3(א)(3)), או מקום יצירת ההתחייבות (תק' 3(א)(2)). את שתי החלופות משתית התובע על כך שההסכם נכרת בחילופי מיילים בינו לבין נציג המבקשת 1. את העובדות להן יש להידרש לצורך הסמכות המקומית יש ללמוד מכתב התביעה. התובע לא הציב את העובדות הנדרשות, להמחשת המחוז שלבתי המשפט בו קנויה הסמכות המקומית. 

חלופת מקום יצירת ההתחייבות - אכן האינטרנט מציב אתגרים רעיוניים במה שקשור לשאלות של סמכות מקומית, כאשר לפחות בחלק מהמקרים נחזה שכללי הסמכות המקומית שבתקנות לא התאימו עצמם למציאות החדשה. השימוש באינטרנט לצורך משלוח מייל אינו מטה קסם ההופך את מקום יצירת ההתחייבות לכל מקום שהוא וגם לא (בהכרח) למקום מושבם של שני הצדדים לפי בחירת התובע. הנפקות של שימוש באינטרנט ביחס לסמכות המקומית הנה תלוית נסיבות ומאטריה, לפי מבחן משולב פונקציונלי ומהותי. אין דין תביעת לשון הרע בגין פרסום אינטרנטי, הנגיש לצפיה מכל מקום, כדין משלוח מייל מפלוני לאלמוני. המייל ניתן למשלוח וצפייה מכל מקום, אך בכך תם הדמיון. ברור שהשולח הוא אחד, ששולח את המייל ממקום אחד בו הוא נמצא (פיזית) לעת המשלוח. ואמורים הדברים גם בנמען הספציפי לעת לעת הצפייה במייל, גם אם מקום המשלוח והצפייה הם מקריים. בעניין הנדון עסקינן בטענה להצעה וקיבול חוזי "קלאסי" בין שני צדדים בלבד, באמצעות חילופי מיילים. שעה שמדובר בתביעה שיסודה הסכם בין הצדדים והתביעה עצמה אינה מתיימרת להציב המקום ממנו נשלח מייל הקיבול החוזי, הרי שלצורך סמכות מקומית נכון להניח חזקה שבהגיון, המציבה מקום משלוח המייל בחפיפה למקום המגורים או העסקים של השולח. במקרה של החברה הנתבעת מדובר ברמת-גן. ביהמ"ש הורה על העברת הדיון לביהמ"ש השלום בת"א.