(פסק-דין, תביעות קטנות ירושלים, הרשם בן שלו): תביעה כספית שעניינה מצלמה עמידה למים שרכש התובע מהנתבעת, יבואנית ציוד צילום, אשר חדלה לפעול במהלך טיול. הנתבעת סירבה לשאת בעלות תיקון המצלמה, בנימוק כי האחריות אינה כוללת כיסוי לנזקי מים (הממצא היה כי למצלמה נגרמו נזקי קורוזיה). המצלמה פורסמה באתר האינטרנט של הנתבעת בדף הנושא את הכותרת "מצלמות נגד מים/מצלמות תת ימיות". התובע טען להטעייתו עקב פרסומי הנתבעת באתר. נפסק - התובע הוטעה להתקשר בחוזה, עת סבר ועת הובהר לו כי עסקינן במצלמה שמקיימת תכונות שלא היו לה בפועל: עמידות נגד מים. הנתבעת לא הכחישה את תוכן הפרסום הכללי ואת תוכן מפרט האינטרנט, מהם עולה כי המצלמה שווקה כמצלמה עמידה למים. יש להאמין לתובע כי רכש את המצלמה לאחר שסקר ברשת האינטרנט, באתר הנתבעת, את תכונות המצלמה ועקב הפרסום ברשת בחר לרכשה והשתמש בה בהתאם להוראות שקיבל. בעוד שלתובע נמכרה מצלמה שהיתה אמורה להיות עמידה בפני מים, ביכרה הנתבעת להתנער מאחריותה לתקינותה, נוכח לשון הסייגים שהוכנסו במקומות שונים: במפרט האינטרנט, בחשבונית ובתעודת האחריות. דווקא באחד המקומות החשובים ביותר, במפרט האינטרנט, סייגה הנתבעת את אחריותה לנזקי מים בשולי עמוד האינטרנט, בה בעת שביכרה להדגיש בראש המפרט ובכיתוב מודגש את עמידות המצלמה למים. הנתבעת נהנית מהסיכוי לרווח כלכלי כתוצאה מפרסום המצלמה כעמידה למים ובנסיבות אלה עליה לשאת בסיכון הטומן בחובו פרסום כזה. ספק אם כל רוכש מוצר צריך להסתייע בשירותי ב"כ צמוד על-מנת להבין את הסייגים שמבכר עוסק ליתן לתנאי העסקה, שהוא עצמו ניסח.