(פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט אברהם אליקים): ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתעבורה בעכו [פ"ל 5066-10-10]. כתב האישום הוגש נגד המערערים לאחר שהעלו סרטון לאתר YouTube ובו הם נראים נוסעים ברכב בו נהג המערער 1, כשמד המהירות מצביע על 260 קמ"ש. המערער 1, נהג הרכב, הורשע בין היתר בעבירות של נהיגה בקלות ראש ובמהירות שיש בה סכנה לציבור ועוד. מערערים 2-3 הורשעו בשידול וסיוע לאותן עבירות. על המערער 1 נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח ופסילת רישיון ל-42 חודשים. על המערערים 2-3 נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 ש"ח ופסילת רישיון ל-18 חודשים. נפסק - הרשעת המערער 1 מבוססת על קביעות עובדתיות וקביעת מהימנות שאין כל הצדקה להתערב בהן. פסק-דינו של ביהמ"ש קמא מפורט לפרטי פרטים, אין נושא רלבנטי שלא נותח לעומק ולא נקבעה בו קביעה מוצקת ומבוססת. בניתוח תוכן הראיה המרכזית, הסרטון שצולם על-ידי המערערים, אין לביהמ"ש קמא יתרון על ערכאת הערעור. צפייה בסרטון אינה מותירה ספק סביר כי המהירות בה נסעו המערערים גבוהה מאוד, הדבר בולט מצפייה בפסי ההפרדה שבין הנתיבים שחולפים במהירות עצומה ובשלטים לצד הדרך שלא ניתן לקרוא את תוכנם בשל המהירות הגבוהה. די בכך כדי לסתור את טענת ההגנה הבסיסית של המערערים לפיה נסעו במהירות המותרת ורק מד המהירות היה פגום. לא נפל פגם במסקנה אליה הגיע ביהמ"ש קמא. ערעורו של המערער 1 נדחתה על כל חלקיו. באשר למערערים 2-3, אין הצדקה מבחינה עובדתית ומשפטית, לפי הסרטון, להרשיע אותם בביצוע עבירה כלשהי. המערערים לא עשו פעולה אקטיבית, או מעשה עזר כלשהו במהלך הסרטון שמשכו 4 דק'. אין בהתנהגותם להוות עידוד וגם באמירות המעטות שאומרים מערערים אלו, אין דבר שיכול להגיע לרמה של אמירה המביאה להרשעה בפלילים. המערערים 2-3 זוכו מכל אשמה.