(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת ריבה ניב): התובעים עוסקים בבניית וקידום אתרי אינטרנט. לטענתם, הנתבע 2, המשמש כמאמן אישי בנתבעת 1, הפר את זכויותיהם שעה שהעתיק שני מאמרים פרי עטם, שפורסמו באתר הרשום על-שם התובעת, ופרסם אותם באתר הנתבעת. הנתבעים טענו כי המאמרים אינם מהווים יצירות מוגנות וכי העתיקו מספר משפטים ממאמר הגב' שרון ברודצקי, שהעמידה אותו לרשות הציבור באתר "מאמרים". נפסק - המאמרים שבלב התביעה נכתבו על-ידי הגב' שרון ברודצקי ונושאים את הכותרת "אימון לשיפור איכות החיים". במאמרים, שהתפרסמו באתר שבבעלות התובעת, מגדירה הכותבת מהו האימון האישי לאיכות החיים. שורות זהות נמצאו במאמרו של הנתבע 2, שהתפרסמו באתר האינטרנט של הנתבעת 1. לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, מאמר, המהווה יצירה ספרותית, נחשב ליצירה מוגנת, יהיו אורכו ואיכותו אשר יהיו. דרישת היצירתיות בחוק אינה גבוהה. לשיטת הנתבעים, היות ואין עוררין כי המאמר נכתב על-ידי צד שלישי, הרי שהתובעים לא הוכיחו כי ניתנה להם הזכות לתבוע בגין ההעתקה, גם אם הייתה כזו. יש לקבל את הטענה. על התובע להוכיח את זכותו ביצירה. העברת זכות יוצרים טעונה מסמך בכתב. יחד עם זאת, אין דרישת הכתב מהותית. בכתב התביעה לא צוין כי התובע לא כתב את המאמרים ו/או כי זכות היוצרים בהם הועברה אליו מכוח הסכם עם הגב' ברודצקי. התובעים כלל לא הראו מה טיב הזכות שהוענקה להם ואם בכלל הוענקה זכות כזו. באי הבאתה של הגב' ברודצקי לעדות, נחרץ גורלה של התביעה, אשר לא הוכיחו כי זכות היוצרים במאמרים שכתבה, ניתנה להם. התביעה נדחתה.