(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים ארבל, חיות ודנציגר): ערעור על גזר-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [ת"פ 14974-05-10], שהשית על המשיבים עונש של שנתיים מאסר, מתוכן 6 חודשים לריצוי בפועל (בעבודות שירות) והיתרה על תנאי וכן קנס כספי בסך 300,000 ש"ח (המשיבים 1-2) וחילוט רכוש וכסף. המשיבים הורשעו, בין היתר, בעבירות של איסור הגרלות והימורים ועבירות הלבנת הון. המשיבים גויסו על-ידי בעל משרד המספק שירותי מטבע (Change) להחזיק ולנהל מקום להימורים באמצעות אתר ברשת האינטרנט. המשיבים הפעילו אתר הימורים באינטרנט וערכו הימורים לא חוקיים במסגרתו. בין היתר, שכרו המשיבים מתכנתים, מפעילים טכניים וראשי קבוצות לאתר וגייסו מהמרים להמר בו. המשיבים אף הביאו ל"הסוואת" האתר, כך שיראה כאילו אינו פועל מישראל, באמצעות חברת האירוח של האתר ובאמצעות חיבור לשרת בהולנד. נפסק -

• יש לקבל את הערעור ולהחמיר את עונשי המאסר בפועל שהושתו על המשיבים.
• אין לקבל את טענת ב"כ המשיבים, כי מדובר בפרשה תקדימית של הימורים מקוונים ועל-כן יש להקל בעונש. ראשית, כבר בשנת 2005 הצהירו הפרקליטות והמשטרה על אי-החוקיות של הימורים מקוונים וכי בכוונת רשויות האכיפה לפעול נגד התופעה; שנית, לא מדובר במקרה הראשון בו התייחס ביהמ"ש לאי-החוקיות בהימורים מקוונים או הרשיע נאשמים בעבירות אלה; שלישית, המשיבים היטיבו להסוות את פעילותם הענפה, הן באמצעים טכנולוגיים והן באמצעים אחרים. לא כך נוהג אדם שסבור כי פעילותו חוקית. 
• התכליות העומדות ביסוד האיסור על הימורים ומשחקים אסורים, נכונות, ואף ביתר שאת, גם ביחס להימורים מקוונים. ההבדל בין עבירות "פיזיות" לעבירות המבוצעות ברשת האינטרנט הוא כפול: עבירות מקוונות מגדילות את מספר הקורבנות הפוטנציאליים (שכן פשע מקוון ניתן לחזרה אוטומטית ללא מאמץ נוסף מצד המבצע) וכן - יכולת האכיפה של עבירות אלו נחותה בהרבה, בשל מאפייני האינטרנט ויכולתו של מבצע העבירה להישאר אנונימי.
• ההימור המקוון חמור מההימור "המסורתי" בפרט. ראשית, הימור מקוון מאפשר לאנשים להמר בפרטיות ובנוחיות מביתם, בכל שעות היממה; שנית, ההימורים המקוונים עלולים לחשוף גם קטינים, הפגיעים במיוחד, להתמכרות להימורים; שלישית, קשה להבטיח את יושר והוגנות המשחקים המקוונים; רביעית, מאפייניו של ההימור המקוון עשויים למשוך מלביני הון להימורים באינטרנט; וחמישית, מאפייניו של ההימור המקוון מעצימים את החשש שיהמר לא רק על תכולת ארנקו, אלא על תכולת חשבון הבנק שלו ושל התלויים בו.
• מכאן החשיבות שבענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלה וסיוע להן. במקרה דנן, המשיבים היו האורגנים הבכירים ביותר באתר ההימורים (פרט לבעל העסק שגייס אותם). הם תחזקו ותפעלו את האתר, גייסו מתכנתים, מפעילים טכניים ועוד, לשם השגת מטרת האתר. זאת עשו במשך מספר שנים של פעילות אסורה ומוסווית, בהן יצרו לאתר הכנסות של עשרות מיליוני ש"ח. פעילותם העניפה של המשיבים היא שאפשרה את תפעולו ושגשוגו של האתר ואף ניתנה להם ההרשאה הרחבה ביותר למערכת הניהול של האתר.
• זוהי הפעם הראשונה בה ביהמ"ש העליון מטווה את מדיניות הענישה בעבירות הימורים מקוונים ודעתו היא כי ככלל יש להשית בגינן עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, שיש בה כדי להרתיע את העבריין הספציפי, כמו גם עבריינים פוטנציאליים. עם זאת, מאחר שאין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם הנאשמים, וודאי לא כאשר עונש המאסר מוטל לראשונה על-ידי בית משפט זה, מתקבל ערעור המדינה ועונש המאסר בפועל יועמד על 12 חודשים בלבד. הערעור התקבל. על כל אחד מהמשיבים יוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל.

עדכון: ביום 10.6.2012 דחה ביהמ"ש העליון (השופטת מ' נאור) עתירה שהגישו המשיבים לקיום דיון נוסף בפסק-הדין דלעיל. בין היתר, קבע ביהמ"ש כי נושא מדיניות הענישה הראוייה בעבירות הימורים מקוונים אינה מאותם עניינים חריגים ונדירים המצדיקים דיון נוסף {דנ"פ 4409/12 עובד ואח' נ' מדינת ישראל}.