(הכרעת דין, תעבורה עכו, השופט יעקב בכר): לפי האישום, במהלך שנת 2010 נהג הנאשם 1 ברכב, בכביש החוף, כאשר הוא מאיץ לפרקים ונוהג במהירות מופרזת של 260 קמ"ש (רישיונו נשלל בהחלטה מוקדמת - בפ"ת 5093-10-10). הנאשמים 2-3, שישבו לצד ומאחורי הנאשם 1, עודדו את האחרון לנהוג במהירות מסוכנת ותרמו ליצירת האווירה והתנאים לביצוע המעשים הנ"ל. הנאשמים הנציחו את המעשים בסרטון וידאו (לרבות צילום מד המהירות) ופרסמו אותו באתר YouTube. הנאשמים טענו כי מדובר היה במעשה קונדס וכי תיעדו תקלה בלוח המחוונים. נפסק - יש להרשיע את הנאשמים. שלא כבשגרה, בתיק זה לא נמדדה מהירות נסיעת הרכב בידי שוטר, אלא האירוע הונצח בידי הנאשמים, והסרטון שצילמו הועלה לרשת האינטרנט וכך הגיע לידי המאשימה. לא אחת עשה ביהמ"ש שימוש בראיות מצולמות ואף הרשיע באמצעותן, תוך שהכיר משפטית בצילומים שתיעדו התנהגות נאשמים. ברי כי בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים, צילום ופרסום סרטונים באתרי אינטרנט והמדיה התקשורתית והאלקטרונית הפך שכיח ומצוי בהישג ידם של בני נוער ואח'. חלקם עושים שימוש בסרטונים לצורך מעשי קונדס אולם לעיתים יש ומדובר בתיעוד של ביצוע עבירות פליליות, כשם שנראה בסרטון שצולם על-ידי הנאשמים, המביא לידי ביטוי נהיגה פרועה, קלות דעת, דבר הנחזה כ"מסיבה ברכב". אין מניעה לבסס את האישומים המיוחסים לנאשמים על בסיס הסרטון המצולם, בכפוף למידת המהימנות שניתן לתת לסרטון, מהימנות שתיגזר מהעדויות והראיות שהוצגו בפני ביהמ"ש. ביהמ"ש קבע כי עבירת המהירות שהוכחה היא 213.9 קמ"ש, שהיא המהירות המינימאלית שניתן לייחס לנאשם 1 לפי קביעת המומחים ביחס לדגם הרכב, מידת הצמיגים וקוטר הגלגל. הנאשם 1 הורשע בעבירות נהיגה בקלות ראש ובמהירות שיש בה סכנה לציבור, נהיגה במהירות בלתי סבירה, נהיגה במהירות מופרזת וסיכון חיי אדם. הנאשמים 2-3 הורשעו בעבירות שידול וסיוע לעבירות הללו.

עדכון: ביום 19.3.2012, גזר בית המשפט את דינם של הנאשמים. ביהמ"ש ציין כי פרסום המעשה על-ידי הנאשמים באינטרנט, מלמד על חוסר מורא של הנאשמים להוראות החוק ועל עזות מצח של ממש. על הנאשם 1 נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח ופסילת רישיון הנהיגה ל-42 חודשים. על הנאשמים 2-3 נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 ש"ח ופסילת רישיון הנהיגה ל-18 חודשים.