(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט א' גרוניס): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [ת"א 14380-10-10], שהורה כי עדותם המוקדמת של המבקשים 1 ו-5 תיגבה בישראל (לאחר שהגישו בקשה לגביית עדות מוקדמת בדרך של היוועדות חזותית במקום מושבם בצ'ילה). הבקשה נומקה בגילם המבוגר של המבקשים (91 ו-85 בהתאמה) ובמצבם הרפואי המקשה עליהם להגיע לישראל. נפסק -

דין בקשת רשות הערעור להידחות. הבקשה לגביית עדות שהגישו המבקשים לא נתמכה בתצהיר שלהם ביחס למצבם הרפואי ולקשייהם להגיע לישראל. היה על המבקשים עצמם ליתן תצהיר ביחס לעובדות הנטענות בבקשה. המבקשים לא ביססו תשתית עובדתית התומכת בטענתם כי קיימת להם סיבה טובה שלא להגיע למתן העדות בישראל. לולא פגמים אלו ייתכן כי בנסיבות העניין, נוכח גילם המבוגר של המבקשים, היה מקום להתיר את חקירתם של המבקשים בצ'ילה, בין אם בדרך של חיקור דין ובין אם בדרך של היוועדות חזותית.