- הגדרת המונח "פרסום" בחוק איסור לשון הרע חלה גם על פרסומים באינטרנט. המאמר אינו מעורר קושי פרשני מיוחד. האמירה כי התובע דיווח באופן כוזב על שעות עבודה אותן לא ביצע וקיבל שכר בגינן, מהווה לשון הרע כמשמעו בחוק. אין לקבל את טענת הנתבעים כי עומדת להם ההגנה של אמת בפרסום. מהעובדות שהוכחו עולה כי אין כל ראיה לכך שהתובע לא ביצע את שעות העבודה עליהן דיווח.
- האם ניתן להטיל אחריות על אתר אינטרנט ועורכיו בשל פרסום לשון הרע על-ידי בלוגר? השאלה האם ניתן לראות באתר אינטרנט כ"אמצעי תקשורת" לפי סעיף 11 לחוק קיבלה עד כה תשובות שונות בפסיקה. לקביעה בעניין זה עשויה להיות השלכה במישור הפלילי מכוח החוק וכן השלכה על זרימת המידע החופשי באינטרנט, כמו גם על היותו כלי תקשורת ובמה חופשית להבעת דעות הנגישה לכלל הציבור.
- הוצאת אתרי אינטרנט מגדר תחולתו של סעיף 11 נותנת עדיפות לעיתונות הוירטואלית, מעודדת את המעבר אליה בלבד, ומאפשרת פרסום לשון הרע גם מקום בו קיימת בקרת עריכה וסינון והתיימרות לאמינות המידע. אין לשלול עקרונית את תחולת סעיף 11 על "עיתונות מקוונת" במקרה המתאים.
- אין מחלוקת כי האתר הינו אתר חדשות ואקטואליה מוכר היטב בקרב משתמשי האינטרנט. לאתר חברי מערכת ועורך. עם זאת, הפרסום נשוא התביעה נעשה על-ידי בלוגר. גם בהנחה כי חלקים מהאתר הם בבחינת "עיתון" במשמעות סעיף 11 לחוק, לא הובאו במסגרת ההליך כל נתונים לגבי תהליך קליטה וסינון של בלוגים במסגרת האתר. האם יש לראותם כחלק מהעיתון אם לאו.
- כשמדובר באתר אינטרנט, להבדיל מעיתון מודפס, אין הוא בהכרח עשוי מקשה אחת. עשויים להיות חלקים שהינם בגדר "עיתון" במשמעות סעיף 11, וחלקים שאינם כאלו ויש לראותם כבמה חופשית להבעת דעות - "כיכר העיר הוירטואלית". במקרה דנן לא ניתן לקבוע האם הבלוג במסגרתו נעשה הפרסום נשוא התביעה היה חלק מעיתון אם לאו. התביעה נדחתה.
ת"א 2713-07 אריה שקד נ' עגל הזהב עיתונות בע"מ ואח'
(פסק-דין, שלום ירושלים, השופטת שירלי רנר): התובע הוא עיתונאי ברשות השידור. הנתבעת היא מפעילת אתר החדשות "מחלקה ראשונה" והנתבע הוא המו"ל והעורך של האתר. עניין התביעה במאמר פרי עטו של הכותב בועז מוסקוביץ ז"ל, שהתפרסם באתר, שלטענת התובע מהווה לשון הרע כלפיו. התביעה נגד הכותב נמחקה לאחר פטירתו. הנתבעים טענו כי הכותב אינו עיתונאי בשירות הנתבעים, אלא בלוגר הנושא באחריות לתכניו. נפסק -