(פסק-דין, אזורי לעבודה י-ם, השופטת יפה שטיין): דיון בשאלת זכאות התובע לסעדים כגון פיצויי פיטורים ועוד, לאחר שפוטר על אתר (ללא מתן הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורין). התובע הוא אדריכל בהכשרתו. הנתבע, מנהל משרד אדריכלים, העסיק את התובע. בין הצדדים התעורר ויכוח חריף, במהלכו הזמין התובע משטרה. זאת, לאחר שהתובע הכניס Disk on Key למחשב המשמש אותו במשרד והנתבע נטל אותו מידיו, לאחר שהתובע סירב למחוק ממנו חומר, שהועתק לפי הנטען מהמחשב ביחס לפרויקט אדריכלי. בסמוך לכך פיטר הנתבע את התובע. הנתבע טען כי התובע פוטר בנסיבות בהן לפי דין יש לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים ודמי הודעה מוקדמת, בין היתר בשל ניסיון להעתק חומר ממחשבי הנתבע. נפסק - הנתבע הוכיח כי התובע עבר עבירת משמעת, באופן שהצדיק את עצם הפיטורים לאלתר ושלילת דמי הודעה מוקדמת. לגבי שלילת פיצויי פיטורים, ביה"ד לא השתכנע כי מדובר בעבירת משמעת "חמורה", המצדיקה שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים, אך יש להפחית את הפיצויים ל-80% משיעורם. בנסיבות שנוצרו לא ניתן לצפות להמשך מערכת יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, במיוחד לאור החשש שיועבר מידע פנימי למחשב התובע באמצעות ה- Disk on Key. מההקלטות עולה כי הנתבע ניסה להבהיר לתובע שוב ושוב כי הוא מבקש שלא יעתיק חומרים ממחשבי משרדו וכי אסור להוציא חומר הנוגע לפרויקט האדריכלי. לא ניתן לקבל את גרסת התובע כי רשת המחשבים לא עבדה באותו בוקר, לכן רצה לעבוד מהחומר שהיה שמור בהתקן הנייד. אילו כך היו פני הדברים, לא הייתה לו כל סיבה לסרב להראות למעבידו את החומר השמור בהתקן הנייד, או לפחות לצד שלישי נייטראלי. גם אם היו שמורים בהתקן דברים אישיים, כטענת התובע, הרי שעת הביאם למקום העבודה, לקח על עצמו את האחריות לכך שייתכן ויתבקש לחשוף את השמור באותו זיכרון שהוכנס למחשבי המשרד. בעידן הטכנולוגי דהיום, קיימות מספיק אפשרויות טכניות לבודד את החומר האישי ועם קצת רצון טוב, ניתן היה לפתור את העניין מבלי לערב גורמים אחרים ומבלי לפגוע בפרטיות התובע. לאור חשש הנתבע שהתובע ימשיך ויוציא חומר מן המחשב, מותר היה לו לפטרו על אתר.