(החלטה, משפחה ת"א, השופט יהורם שקד): עניין ההליך בשאלת תוקפה של צוואת המנוחה, סבתם של הצדדים להליך. המנוחה ערכה שתי צוואות וצוואתה המאוחרת היא העומדת לבירור. עוה"ד שערך את הצוואה המאוחרת העיד כי המנוחה סרה למשרדו ללא תיאום מוקדם, ללא ליווי של איש וביקשה לערוך צוואה חדשה. המבקשות טענו כי בלתי אפשרי שהמנוחה תגיע לבדה למשרדו של עוה"ד, בשל מצבה הפיזי באותה עת. לפיכך, ביקשו לאשש את טענתן באמצעות תוצאות איכון מכשירי הטלפונים הסלולריים של בני משפחת המנוחה, לרבות המשיב. נפסק - יש לקבל את הבקשה. מהפן הפרוצדורלי, המשיב לא תמך את תגובתו בתצהיר, לכן אין בפני ביהמ"ש כל טענה עובדתית מצידו בהקשר לבקשה. טענת המשיב בדבר פגיעה בפרטיותו לא תוכל להישמע ללא תצהיר מטעמו. מהפן המהותי, הסוגיה כאן היא בירור רצונה החופשי של המצווה והאם נסיבות עריכת הצוואה המאוחרת עולות בקנה אחד עם רצונה החופשי. ניתן צו המורה לכל חברת סלולר למסור לביהמ"ש מידע בדבר מספר הטלפון של המשיב ביום עריכת הצוואה המאוחרת. ניתן צו לכל חברת סלולר להודיע לביהמ"ש, בהתאם לאיכון מכשירו הסלולרי של המשיב, האם שהה המכשיר בטווח נקודת השידור והקליטה (אנטנה) הקרובה למשרדו של עוה"ד ביום עריכת הצוואה המאוחרת.