(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן): המבקשת עתרה לאכוף על המשיב, לפי פק' בזיון ביהמ"ש, לציית לצווים הזמניים שניתנו על-ידי ביהמ"ש. המבקשת פיתחה תוכנה לתפעול וניהול תיקי ני"ע ומוצרים פיננסיים (תוכנת דנאל). לטענתה, המשיב משווק תוכנה (תוכנת סנפיר) המהווה העתקה של תוכנת דנאל. המבקשת תבעה את המשיב וכן עתרה לקבלת צו מניעה זמני. בעקבות חוו"ד של מומחה שהשווה בין שתי התוכנות, נעתר ביהמ"ש לבקשה למתן צו מניעה זמני. בבקשתה זו, טענה המבקשת כי המשיב ממשיך לשווק את תוכנת סנפיר, או גרסה מעט שונה שלה, תוך הפרת צו המניעה. מנגד, טען המשיב כי פיתח תוכנה עצמאית, מקורית וחדשה (תוכנת פינאנסר). בית המשפט הורה למומחה, עו"ד גד אופנהיימר, להשוות בין תוכנת דנאל, תוכנת סנפיר ותוכנת פינאנסר. נפסק - הליכים לפי פק' ביזיון ביהמ"ש הם בעלי אופי פלילי, שרמת ההוכחה הנדרשת בהם גבוהה מזו הנדרשת בהליך אזרחי. שלושה משתנים נבחנו על-ידי המומחה: ממשק המשתמש, בסיס הנתונים וקוד המקור. מחוות הדעת עולה כי בכל הנוגע לתוכנת פינאנסר החדשה, נותר דמיון בפרמטר אחד והוא ממשק המשתמש. ממשק זה, יחד עם המסכים הוויזואליים, הטקסטים, התפריטים והאלמנטים הגראפיים, מהווה חלק ממרכיב התוכנה המכונה "המראה והתחושה" (look and feel). מאחר ותוכנות הן לא רק יצירות, אלא גם כלי עבודה לביצוע משימות על-ידי בני אדם באמצעות מחשב, בתי המשפט אינם נוטים להגן באותה מידה על רכיב "המראה והתחושה".

הדברים מקבלים משנה תוקף שמדובר בתוכנות הפעלה ותוכנות יישומיות, כבענייננו, שאז הדמיון יכול לנבוע מדרישות המשתמשים ומן הצורך של התוכנות למלא פונקציות דומות. הרציונל בצמצום ההגנה במקרים אלו, הוא כי הגנה רחבה מדי עלולה להביא לכך שמשתמשים בתוכנה יישומית כלשהי "יינעלו" על התוכנה ללא כל אפשרות לעבור לתוכנה מתחרה. מצב זה מנוגד לעקרונות התחרות החופשית ויש בו משום תמריץ שלילי ליצירה. בענייננו מדובר בתוכנה יישומית לתפעול וניהול תיקי ני"ע ואף המומחה ציין כי בחלק מהאלמנטים אין למתכנן המערכת מידה בלתי מוגבלת של חופש. יש לזכור כי תוכנת דנאל הייתה מאז פיתוחה המערכת הנפוצה בשוק. לפיכך, מובן כי המשיב ביקש לפתח תוכנה חליפית לתוכנת דנאל, אשר "המראה והתחושה" שלה קרובה ככל האפשר לזו של תוכנת דנאל. בהליך העיקרי יידרש ביהמ"ש לשאלה עד כמה מותר, כשלא הועתק קוד המקור, לעשות שימוש בממשקים ובמסכים של תוכנה קיימת, לצורך חדירה לשוק. בבקשה לביזיון ביהמ"ש יש להראות באופן חד משמעי כי צו ביהמ"ש לא בוצע. במקרה זה מתעוררת שאלה דומה לזו המתעוררת בתיק העיקרי, שאין מקומה בבקשה מסוג זה. הבקשה נדחתה.