(החלטה, מחוזי ירושלים, השופט יוסף שפירא): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בי-ם [ת"א 17377/08], לפיה הותרה חקירתו הנגדית של עד על תצהירו באמצעות כינוס וידאו. נפסק - לצורך בחינת שאלת שמיעת עדותו של עד גם בדרך אחרת מן המקובל, יש לבדוק את הקריטריונים הבאים: א. האם הבקשה הוגשה בתום לב; ב. האם העדות רלבנטית לבירור המחלוקת; ג. האם קיימת סיבה טובה המונעת את התייצבות העד לעדות. יש להבדיל בין עדות מהותית לעדות טכנית, זאת בעיקר בכל הקשור לבחינת מהימנותו של העד. מקום שמדובר בבעל דין שעדותו חשובה, תגבר הנטייה לדרוש את התייצבותו, למעט בנסיבות חריגות. במקרה דנן, העד המבוקש להעידו בהיוועדות חזותית נמצא בישראל, מרחק של כ-250 מטרים בלבד מביהמ"ש, דבר המלמד שאין מדובר בחוסר רצון להגיע ממרחק, או מצב רפואי המקשה נסיעה בין מדינות. ברקע הבקשה עמדה טענת המשיב כי העד מסרב לצאת מביתו שבמתחם הפטריארכיה מחשש שהמבקשת לא תאפשר לו לחזור אליו (העד שימש בעבר כפטריארך והודח מכהונתו). החשש שמא לא יותר לעד להיכנס חזרה לחדרו בתחום הפטריארכיה היוונית הינו מוחשי. לאור המגמה להתיר העדת עד בהיוועדות חזותית, כאשר לא מדובר בבעל הדין יותר ברוחב לב ולאור העובדה כי מדובר בנסיבות מיוחדות, יש לדחות את הבקשה. כיום ביצוע ההיוועדות החזותית טוב יותר מבעבר והמכשור מודרני אף הוא. המסך דק אך גדול וניתן לראות בו בו-זמנית את הצדדים ב"חלונות" שנפתחים על המסך. העד מופיע בתקריב וניתן לראות כל שינוי בפניו או בתגובתו עת הוא נחקר, דבר המסיר את החשש שמא הצופה בו (השופט ובעלי הדין) לא יוכלו לגלות את "אותות האמת" בחקירתו הנגדית.

עדכון: ביום 12.1.2012 דחה ביהמ"ש העליון (השופט ע' פוגלמן) בקשת רשות ערעור על ההחלטה דלעיל. המקרה אינו מצדיק רשות ערעור ב"גלגול שלישי", בפרט כאשר מדובר בהחלטת ביניים הנוגעת לאופן ניהול הדיון בערכאה הראשונה {רע"א 9726/11 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ' מאהר רפאל סלאח}.