(החלטה, שלום ת"א, השופטת תמר אברהמי): בקשה להעברת הדיון מחמת חוסר סמכות מקומית. התובענה הינה לסעד של מתן חשבונות ולסעד כספי, על יסוד טענה להפרת זכויות יוצרים. מקום מגורי התובעת בקיסריה ושל הנתבעת בפרדס חנה. התביעה הוגשה בת"א, לטענת התובעת הואיל והפרת זכויות היוצרים נעשתה ברשת האינטרנט (אתר הנתבעת 2) ולכן הסמכות היא כלל ארצית. נפסק - מגמת הפסיקה שלא לייחס חשיבות לסמכות המקומית מהווה רקע לדיון ואינה עומדת בפני עצמה. התביעה נשוא הבקשה אינה תביעת אינטרנט "מובהקת". נושא התביעה אינו עסקה שנעשתה באמצעות האינטרנט. התביעה גם אינה נוגעת לטענה בעניין לשון הרע אשר הופצה בהיקף המתאפשר בשל רשת האינטרנט. עיון בכתבי הטענות מעלה שהמחלוקת נובעת במידה רבה מיחסי התובעת והנתבעת 1, אשר אינם קשורים לאינטרנט ככזה.

על-פי רוב, אימצה הפסיקה את העמדה לפיה האינטרנט הוא "חסר מקום" ולכן הסמכות המקומית ב"תביעות אינטרנט" היא כלל מדינתית. אולם האמור אינו סוף פסוק. גם בהנחה שיש בתביעות הנוגעות לאינטרנט סמכות מקומית לכל מחוזות הארץ, יש מקרים בהם ימצא ביהמ"ש לנכון להעביר הדיון למחוז אחר, כאשר הוא מוצא שהזיקה בין ההליך לבין ביהמ"ש אליו הוגשה היא קלושה ומאולצת. בתי המשפט ציינו לא פעם שתקנות סדר הדין האזרחי אינן מותאמות להתפתחויות הטכנולוגיות וכי יישומן על מקרים הנוגעים לאינטרנט כרוך במידת מה של מלאכותיות. ברוב המקרים בהם ניתנו החלטות המתייחסות לכך שהאינטרנט הוא "חסר מקום", הוגשה התביעה במקום מושבו של התובע ונדחתה בקשת הנתבעים להעביר את הדיון למקום הקרוב למגוריהם. במקרה דנן, התובעת אינו דרה במחוז השיפוט בו הוגשה התביעה, אלא דווקא במחוז אליו מבקשים להעביר את הדיון. פרט לעצם קיומו של אתר אינטרנט, אשר לא נעשה בו שימוש להתקשרות בין הצדדים, אין הנמקה היכולה לבסס סמכות מקומית לביהמ"ש בת"א. הדיון יועבר לביהמ"ש השלום בחדרה.