(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת רונית פינצ'וק אלט): תביעה ותביעה שכנגד בעקבות הסכם למתן שירותי פיתוח תוכנה בו התקשרו הצדדים. התובע, העוסק בפיתוח תוכנות ייעודיות, התקשר עם הנתבעת 2 (העוסקת בהשכרת תאי נעילה - לוקרים), בהסכם לפיתוח תוכנה ושירות. לטענת התובע, הוא סיים את פיתוח התוכנה כפי שנתבקש, תוך ביצוע התאמות שנדרשו. מנגד, טוענת הנתבעות כי התובע לא סיים את פיתוח התוכנה במועד וכי בתוכנה היו תקלות. נפסק -

• מהראיות שהוצגו עולה כי התקלות שאירעו בעבודת התוכנה, נבעו, לא כתוצאה מתקלות הקשורות לתוכנה, אלא מתקלות הקשורות לחומרה, עליה הותקנה תוכנת התובע. תקלות חומרה אלו היו ידועות לנתבעת 1, הן מפי התובע והן מפי אנשי החומרה שפנתה אליהם, אשר התריעו כי עליה להחליף ולשנות את החומרה, דבר שהנתבעת 1 לא עשתה.
• התוכנה שפיתח התובע עמדה בדרישות הנתבעת 2 ובדרישות מנהליה לפיתוח תוספות. ייתכן גם כי אילו שילמה הנתבעת 1 לתובע את התשלום המגיע לו עבור פיתוח התוכנה והתוספות, במועד, היה התובע מנסה למצוא פתרונות אחרים כדי להתגבר על הבעיה, אולם משהנתבעת 1 לא שילמה את שכרו, בצדק סירב התובע להמשיך ולסייע לה. הנתבעות תשלמנה לתובע את יתרת התשלום עבור פיתוח התוכנה, בסך $4,000.
• התובע זכאי לתשלום עבור פיתוח תוספות לתוכנה, שלא נכללו במסגרת הסכם הפיתוח המקורי, בהתאם למחירים שדרש בזמנים הרלבנטיים לתובענה (לרבות ההנחות להן התחייב) ובסה"כ $6,375. התביעה הנגדית נדחתה על כלל רכיביה.