(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת (בדימוס) שרה ברוש): ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית ת"א, שעניינה בסיווג המערערת לצורכי ארנונה. המערערת מבקשת לסווגה כ"בית תוכנה", הואיל ועיסוקה העיקרי בפיתוח מנוע חיפוש אינטרנטי לחיפוש והשוואת מוצרי תיירות. מנגד, סבור המשיב כי עיקר פעילות המערערת ב"מתן שירותים" בשוק מוצרי התיירות וכי המערערת אינה מפתחת או מוכרת תוכנה, אלא מהווה מעין "לוח מכירות אינטרנטי" והכנסותיה נובעות מגביית דמי תיווך. נפסק - כפי שקבע ביהמ"ש בעניין ווב סנס, לצורך סיווג נכס כ"בית תוכנה", נדרש כי תתקיים בו בעיקר "פעילות ייצורית" של ייצור "תוכנה". בנייה ופיתוח של אתרי אינטרנט עשויה לענות על מבחני הפסיקה באשר לפעילות ייצורית. עיסוקם של 15 מתכנתים (מתוך 20 עובדי המערערת) בעיסקה של המערערת עשוי לטעת את הרושם כי מהבחינה הכמותית, עיקר עיסוקה של המערערת בפיתוח, בתחזוקה ובשידרוג של מנוע החיפוש. זאת משום, שעיסוק כזה כרוך בפיתוח קודים ובשימוש בכלים ובשפות תוכנה. דא עקא, שהבחינה הנדרשת היא גם מהותית. המערערת אינה מייצרת תוכנות או מנועי חיפוש למכירה כסחורה, אלא עוסקת במתן שירות מתמשך ללקוחותיה באמצעות "מנוע החיפוש האינטרנטי" שפיתחה. תכלית פעילות המבקשת נועדה לשרת תמורת תשלום את המציעים בשוק ולא את כלל המבקשים לרכוש מוצרי תיירות. הערעור נדחה.