(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת שרון גלר): תביעה לפיצוי התובעת עבור הפרה נטענת של זכויותיה בהזמנה לחתונה פרי עיצובה ובסימניה המסחריים. בבעלות התובעת עסק להפקות דפוס. הנתבעים, חברה ומנהליה, משווקים עסקאות לאירועי חתונה. בשנת 2005, החלה הנתבעת להציג הזמנות לאירועים שעיצבה התובעת, כחלק מעסקאות חבילה לחתונות. הקשר בין הצדדים נפסק בשנת 2006. לטענת התובעת, היא לא התירה לנתבעת להציג את ההזמנות באתר האינטרנט שלה והנתבעת עשתה שימוש ביצירותיה גם לאחר סיום ההתקשרות. נפסק -

• לטענת התובעת, הופרו זכויותיה בסימן מסחר רשום שבבעלותה, שנטען לאתר הנתבעת, שעה שהוצגה כספקית הזמנות ללקוחות הנתבעת. כן נטענה לאתר הנתבעים דוגמה של הזמנת "פאזל" פרי עיצוב התובעת.
• ניתן לקבל את גרסת התובעת כי לא ניתנה הסכמתה לפרסום הנוגע להזמנותיה באתר הנתבעת. אולם, מעדותה עולה כי כלל לא הייתה מודעת לקיומו של האתר וכי הנושא כלל לא עלה לדיון. בנסיבות אלו, לא ניתן לייחס לתובעת הסכמה לשימוש בסימן המסחר באתר. בדיקת הגדרת המונח "הפרה" של סימן מסחר מעלה כי מתקיים היסוד הראשון של שימוש בסימן המסחר 'בידי מי שאינו זכאי לכך'.
• השימוש בסימן באתר הנתבעת הינו בסימן מסחר דומה (שאינו זהה) לסימן המסחר הרשום של התובעת. בנוסף, השימוש בסימן המסחר לא נעשה ביחס לאותם טובין שלגביהם נרשם סימן המסחר (שירותי הדפסה דיגיטלית מול שיווק חבילות חתונה).
• התובעת ומרכולתה הוצגו באתר לצד ספקים רבים אחרים. ברור ל"גולש הסביר" כי כל אחד מהספקים הנצפים באתר מספק טובין מסויימים הנוגעים לאירוע החתונה, בעוד שהנתבעת הינה גורם משווק-מתווך בין ציבור הלקוחות לבין הספקים ואינה מספקת בעצמה את השירותים או הטובין הספציפיים. עצם הצגת סימן המסחר באתר, לא היה בו כדי להקים חשש כי הציבור הרחב יטעה לסבור כי הטובין המיוצרים על-ידי התובעת ואלו המיוצרים על-ידי הנתבעת - נובעים מאותו מקור.
• השימוש בסימן המסחר באתר לא נעשה ביחס לטובין 'מאותו הגדר' של הטובין לגביהם נרשם סימן המסחר יסוד זה בהגדרת 'הפרה' בפקודת סימני המסחר אינו מתקיים. די בכך כדי לדחות את טענות התובעת בדבר הפרת זכויותיה בסימן המסחר (הן הטענה לעצם השימוש בסימן המסחר והן הטענה לקיומו של דמיון מטעה בין סימן המסחר לשם הנתבעת). גם בדיקה האם מתקיים דמיון מטעה מעלה כי לא קיים דמיון כאמור בין סימן המסחר הרשום לשמה המסחרי של הנתבעת.
• לטענת התובעת, הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים שלה בכך שהציגו את דוגמת הזמנת הפאזל פרי עיצובה בשלושה מקומות שונים באתר, במסגרת שלוש חבילות חתונה שונות המוצעות באתר. התובעת לא מסרה את הזמנת הפאזל לידי הנתבעים באופן וולונטרי ואף אסרה על שימוש פומבי כלשהו, וממילא על שימוש באתר הנתבעת, בדוגמאות ההזמנה שלה (למעט הצגתן במשרדי הנתבעת בתקופת ההתקשרות).
• הזמנת הפאזל מוצגת באתר הנתבעת בדרך של צילום הזמנה זו. צילום זה של הזמנת הפאזל מהווה "יצירה אמנותית" של התובעת, המוגנת בחוק זכויות יוצרים. היצירה המוגנת היא צילום הזמנת הפאזל ולא ההזמנה עצמה. צילום זה, המופיע בשלושה מקומות שונים באתר הנתבעת, זהה לצילום הזמנת הפאזל באתר התובעת. הצגת הצילום באתר הנתבעת מהווה העתקה מפירה של זכות היוצרים של התובעת בצילום זה. 
• אין לקבל את טענת הנתבעים כי עומדת להם "הגנת שימוש ההוגן", נוכח הפומביות שהתובעת עצמה נתנה להזמנה בעצם הפצתה, באמצעות הלקוחות, בציבור נמעניה של הזמנה זו ובאתר האינטרנט שלה עצמה. הגנה זו לא נועדה להכשיר שימושים מסוג השימוש נשוא ההליך. למרות פומביותו של אתר התובעת והיותו פתוח לכל גולש, אין מדובר ב"מקום או בבנין ציבורי" ואין לפרש כל פרסום פומבי שעושה בעל זכות היוצרים בצילומיו, באתר שלו, באופן אוטומטי, כמקיים את דרישת המקום הציבורי.
• אין לקבל את טענת התובעת כי הזמנת הפאזל מהווה אף "יצירה ספרותית". אף אין לקבל את טענתה להפרת זכותה המוסרית, שעה שהוצג שם עסקה של התובעת (הוא סימנה המסחרי) בסמוך לכל הזמנה.
• התובעת טענה כי קמה לה הזכות לפיצוי בגין שלוש הפרות שונות של זכות היוצרים, עבור כל מופע של הזמנתה באתר הנתבעת. אין לקבל טענה זו. הואיל ובשלוש חבילות החתונה הופיע אותו צילום מפר, הרי שמדובר בהפרה אחת של זכות יוצרים. פיצוי סטטוטורי הולם וראוי בנסיבות העניין הינו בסך של 15,000 ש"ח.