(פסק-דין, שלום בית-שמש, השופטת חגית מאק-קלמנוביץ): התובעת היא אלמנת הצלם רחמים ישראלי ז"ל והיורשת של זכויותיו. הנתבעת 1 היא מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. הנתבעת 2 עוסקת בתחום ההוצאה לאור והתקשרה עם בית"ר להפקת הספר "אני אוהב אותך בית"ר". התובעת טענה כי הנתבעות הפרו זכויות יוצרים שעה שפרסמו את תמונות בעלה המנוח בין עמודי הספר ובכתבה באתר האינטרנט של בית"ר, ללא שרכשו את הזכויות וללא ציון שם הצלם. נפסק - ישראלי הוא שצילם את הצילומים נשוא התביעה ובידיו זכויות היוצרים בהם. שימוש או העתקה של צילום דוקומנטרי ללא רשות, מהווה הפרה של זכויות יוצרים. אין מחלוקת כי נעשה שימוש בתמונות בספר ובאתר האינטרנט של בית"ר. סעיף השיפוי בהסכם בין הנתבעות חל על מעשים שיש בהם כדי להקים אחריות פלילית ואינו חל על תביעה זו. האחריות לפגיעה בזכויות התובעת מוטלת על הצד שעסק בהפקה בפועל של הספר, בהשגת התמונות וברכישת הזכויות - הנתבעת 2.

למסקנה זו תוקף במערכת היחסים שבין הנתבעות לבין עצמן. מבחינת התובעת, בית"ר היתה שותפה להוצאת הספר וסמלה מופיע בשער, כך שכלפי רוכשי הספר יש לראותה כאחראית לתוכנו. הפרת הזכויות נעשתה גם באתר בית"ר. תוכן אתר זה ותכניו אינם בשליטת או באחריות הנתבעת 2. הגנת חוסר הידיעה ותום הלב אינה חלה על הנתבעת 2. שימוש בכל אחת משלושת התמונות מהווה הפרה בפני עצמה. עם זאת, הצבת אותה תמונה במקומות שונים בספר נחשבת כהפרה אחת ומזכה בפיצוי אחד בלבד. ייתכן ויש בסיס לטענה כי הפרסום בספר ובאתר האינטרנט מהווה הפרות שונות, על-אף שנעשה שימוש באותה תמונה. זאת, כיוון שהפרסומים שונים מבחינת המדיה, סוג הפרסום, קהל היעד, אופן השימוש והצריכה של הפרסום ועוד. הצדדים לא ליבנו נושא זה בסיכומיהם, אך הנושא יילקח בחשבון בקביעת סכום הפיצוי. הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 32,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 10,000 ש"ח. 

עדכון: ביום 6.12.2011 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים אפעל-גבאי, פרקש וכרמל) ערעור שהגישה התובעת על פסק-הדין הנ"ל, ביחס לגובה הפיצויים שנפסקו לזכותה {ע"א 24098-09-11 אירן ישראלי נ' מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001)} .