(פסק-דין, שלום ירושלים, השופט ארנון דראל): התובע, צלם מקצועי, הוא יוצר תמונותיהם של פרופ' יולי תמיר, אהוד אולמרט ויהודה עמיחי ז"ל. לטענתו, הפרה הנתבעת 1 (בית חינוך) את זכויותיו בתמונות אולמרט ותמיר, עת פרסמה אותן באתר האינטרנט שלה. בנוסף, טען כי הנתבעת 2 (בית ספר גוונים) הפרה את זכויותיו בתמונת עמיחי. הנתבעות טענו כי הצגת התמונות נעשתה לצורכי לימוד וכי מדובר בשימוש הוגן. נפסק - התובע הוא יוצר התמונות ואלו פורסמו באתרי הנתבעות. השימוש שנעשה בשלוש התמונות נכלל במסגרת הפטור הקבוע בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים (שימוש הוגן). תמונות אולמרט ותמיר שולבו בכתבות שכתבו תלמידים באתר ביה"ס בו הם לומדים, לצרכים לימודיים וחינוכיים מובהקים. אין מדובר בשימוש של הפצת הכתבות לקוראים נוספים והחשיפה בה מדובר היא מוגבלת, אף אם הדברים מופיעים באינטרנט. גם הצגת תמונת עמיחי, ליד קישור המפנה לחומר לימודי לגביו (במסגרתו מצוין שם התובע), היא חלק מאותו מהלך חינוכי ונעשתה באתר בית ספרי שייעודו חינוכי.

השימוש ביצירה היה בהיקף מוגבל, המיועד לשימוש התלמידים, ללא כל זיקה מסחרית או כלכלית. לא הונחה תשתית להניח כי בשל שימוש מוגבל ומצומצם זה נפגע ערכה של כל אחת משלוש היצירות. התובע טען כי אין תחולה להגנת השימוש ההוגן מקום שלא ניתן לו קרדיט. הדעת נותנת כי באותם מקרים בהם מרכז הכובד של הפרסום המפר הוא חינוכי-לימודי, יהיה מקום למתן משקל נמוך יותר להיבט האחר של אי-מתן קרדיט ליוצר. אף שיש לעודד גם בתי ספר להקפיד על זכויותיהם של יוצרים ולחנך את התלמידים בהתאם, קיימת חשיבות שלא להכביד על מוסדות חינוך באופן בלתי סביר מקום בו השימוש ביצירה נעשה על-ידי התלמידים למטרה חינוכית מוגבלת, תוך הטלת חובת פיצוי במקרים בהם אין הדבר מוצדק. עילת התביעה עומדת לתובע על הפרת זכותו המוסרית, גם אם נמצא כי השימוש ביצירה היה הוגן. ההפרות הן קלות ערך וניתן לקזז את ההוצאות המגיעות לנתבעים עם הפיצוי לתובע על הפרת זכותו המוסרית. התביעה נדחתה.