(פסק-דין, שלום ת"א, השופט חגי ברנר): תביעת לשון הרע. התובע הוא חברו של צד ג'. השניים נהגו לגלוש שעות רבות בפורום מניות ואופציות מעו"ף באתר "תפוז", שמפעילה הנתבעת. בין החברים פרץ סכסוך והם החלו מקניטים איש את רעהו מעל במת הפורום. לטענת התובע, הנתבעת חבה כלפיו בלשון הרע ואף התרשלה בניהול הפורום. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד חברו של התובע, מפרסם ההודעות. נפסק - דין התביעה להידחות. הדברים שפרסם צד ג' (האשמת התובע כי הוא מעלים מס) מהווים לשון הרע (תביעה בין השניים הסתיימה בפשרה). אין מקום להטיל אחריות על הנתבעת בשל הפרסום, שכן לא היא שביצעה אותו. אמנם, הפרסום קיבל במה באתר הנתבעת, אלא שהיא אינה המפרסמת, אלא מי שהעמידה פלטפורמה טכנית עליה ביצע צד ג' את הפרסום. ס' 11 לחוק איסור לשון הרע מטיל אחריות על אמצעי תקשורת בשל פרסומי לשון הרע שנעשים אצלו. לפי הגדרת החוק, אתר אינטרנט אינו אמצעי תקשורת. ייתכן שיש מקום לתקן את החוק ולהתאימו להתפתחות הטכנולוגית שחלה מאז חקיקתו. הנתבעת אינה יכולה למנוע פרסום דברי לשון הרע בזמן אמת, שכן אין לה שליטה על דברי הבלע שמי מהגולשים מקליד. לנתבעת יש רק את היכולת הטכנית להסיר פרסום לאחר שעלה לאויר, ובלבד שנמסרים לה פרטים מזהים אודותיו, על-מנת שניתן יהיה לאתרו בין עשרות אלפי הפרסומים הלגיטימיים. ניתן לשקול הטלת אחריות נזיקית על מפעילי אתר, אם נמנעו, ללא הצדקה, מלמחוק פרסום פוגע תוך זמן סביר לאחר שתשומת לבם הופנתה לקיומו של הפרסום. במקרה זה, פניות התובע לנתבעת ביחס לפרסומים היו מבולבלות וחסרות פרטים מספקים. הנתבעת ביקשה פעמיים מהתובע כי ישלח לה קישור לפרסומים, אך התובע לא עשה כן.