(הכרעת-דין, שלום נצרת, השופטת לילי יונג-גפר): הסתמכות על ממצאי GPS. כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של פגיעה בגן לאומי, לאחר שיצק משטח בטון במקרקעין הנמצאים לכאורה בתחומי הגן הלאומי ציפורי. התביעה התבססה על עדותו של מפקח ברשות הטבע והגנים, שבין היתר בדק את נקודת הציון של היציקה שביצע הנתבע, באמצעות מכשיר GPS שברשותו. נפסק - התביעה הרימה את נטל ההוכחה בדבר עצם ביצוע פעולות הבניה על-ידי הנאשם ובדבר היות פעולות אלו "פגיעה" כמשמעה בחוק. האם הרימה התביעה את הנטל כי השטח המתואר בכתב האישום מצוי בתוך שמורת הטבע? לא הוצגה כל ראיה פיזית לפיה מצוי המבנה בשטח הגן הלאומי. הקביעה מבוססת על תוצאת מכשיר ה- GPS של רשות הטבע והגנים, הפועל באמצעות תקשורת לוויינים. התביעה לא הציגה ולו ראשית ראיה בדבר אופן פעולת המכשיר, דרך הפעלתו, תקינותו, דיוקו או ההכשרה הדרושה להפעלתו. הסתמכות על דבריו הסתמיים של העד לפיה הוא משתמש במכשיר דרך קבע, ללא תקלות, אין בהם כדי להסיר את הספק שמא היה המכשיר לא תקין, או שמא מידת אמינותו ודיוקו אינם מספקים. על התביעה, המבקשת להסתמך על נתוני המכשיר, הנטל להוכיח מעל לכל ספק סביר כי אותם נתונים הם נתוני אמת וכי ניתן לבסס את הרשעת הנאשם עליהם. גם אם יתכן וניתן לקבל את הקביעה כי מכשיר ה-GPS הפך לנחלת הכלל בשנים האחרונות והפעלתו אינה מצריכה הכשרה מקצועית או מיומנות מיוחדת, אין בכך לפטור את המאשימה מלהוכיח כי המכשיר מופעל, מתוחזק ונבדק בהתאם להוראות היצרן וכי התוצאות שהתקבלו על פיו ביום הרלבנטי הן מדוייקות. יש להדגיש כי המבנה נשוא האישום מצוי במיקום סמוך יחסית לגבול הגן הלאומי. הנאשם זוכה מהעבירה שיוחסה לו.