(החלטה, מחוזי ת"א, השופט יהושע גייפמן): בקשה לפי ס' 13(א) לחוק האזנת סתר, בה נתבקש ביהמ"ש לקבוע כי צילום 3 הודעות SMS אינו קביל, הואיל והושג באמצעות האזנת סתר שלא כדין. המשיבה מבקשת להוכיח, באמצעות המסרונים שצולמו, כי המבקשים הפרו הסכם שיווק שנחתם ביניהם (נציג המשיבה עיין וצילם את המסרונים בעת שסייע למבקש 2 להפעיל את הטלפון הנייד). נפסק - ס' 13(א) מאמץ את תורת "פירות העץ המורעל" ואינו מותיר שיקול דעת לביהמ"ש ביחס לקבילות הראיה. טענת הטעות ותום-הלב אין בה כדי להועיל למשיבה כדי להכשיר את הראיה, ככל שיקבע כי מדובר בהאזנת סתר. "האזנת סתר" היא האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. "האזנה" מוגדרת כהאזנה לשיחת הזולת, לרבות קליטה או העתקה, באמצעות מכשיר. "שיחה" כוללת "בזק" ומסרונים נכללים בהגדרת "בזק". העיון במסרונים לא נעשה באמצעות מכשיר. הוא נעשה תחילה בהסכמה לצורך הגדלת הכיתוב בטלפון הנייד של המבקש והפך לעיון שאינו בהסכמה. משבוצע העיון בעיניו של נציג המשיבה, ללא הסתייעות במכשיר, אין הדבר עולה כדי האזנת סתר, גם אם הדבר הינו בגדר פגיעה בפרטיות. הפעולה הנוספת, של צילום המסרונים, נעשה באמצעות מכשיר. לצורך קיומה של "האזנת סתר", יש צורך שההאזנה לשיחה או הקלטתה או העתקתה, תעשה בו זמנית בעת קיום השיחה. "בו זמנית" הוא מאפיין חובה. נדרשת סימולטניות בין העברת המידע לבין האזנת הסתר. קריאת מסרונים שנשמרו ונאגרו בזיכרון מכשיר הטלפון הנייד, לאחר שהמסרונים נשלחו לנמען, אינה בגדר האזנת סתר וכך הוא הדין ביחס לצילום מסרונים אלו. העיון והצילום נעשה לאחר שאלו נאגרו בזיכרון המכשיר וללא כל זיקה לשלב בו נשלחו המסרונים. אין מדובר בציתות או יירוט של שיחה בעת ביצועה, אלא בצילום ובעיון במידע תקשורתי אגור שהינו בגדר חפץ. הבקשה נדחתה.