(פסק-דין, ביה"ד האזורי לעבודה ת"א, השופטת ורדה סאמט): עניין התובענה בשאלת זכאותה של התובעת לתשלום מענק הסתגלות, מכוח הסכם הפרישה שנחתם בין הצדדים. יחד עם כתב הגנתה, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד ולפיה הפרה התובעת את התחייבותה לשמירת סודיות ואי-תחרות בנתבעת וכן השתמשה שלא כדין בסודותיה המסחריים. נפסק - במהלך התקופה המנויה בהסכם הפרישה כתקופת אי-תחרות, החלה התובעת לעבוד בחברה המתחרה בנתבעת. התובעת פנתה מיוזמתה אל לקוחות הנתבעת, בניסיון ליצור התקשרות עסקית בינם לבין מעסיקתה החדשה. התובעת לא מילאה אחר התחייבויותיה לפי הסכם הפרישה ולפיכך אינה זכאית למענק ההסתגלות. באשר לתביעה שכנגד: הנתבעת הציגה תכתובות דוא"ל המעידות כי בחודש עבודתה האחרון ובפרט ביום האחרון לעבודתה, העבירה התובעת אל תיבת הדואר האלקטרוני שלה מכתבים שונים הקשורים לעבודתה בנתבעת, לרבות מחירונים של לקוחות (ביחס אליהם נקבע כי הם מהווים סוד מסחרי). ההסבר שהציגה התובעת, לפיו נהגה לשלוח לעצמה מסמכים שונים הקשורים לעבודתה, לצורך תיוקם מטעמי סדר - אינו מניח את הדעת. לא ברור מדוע נדרשה התובעת לתייק מסמכים ביום עבודתה האחרון, לאחר שהודע לה על הפסקת עבודתה בנתבעת ולאחר שנתבקשה לעזוב את משרדיה באופן מיידי. עם זאת, לא הוכח כי ניסיון התובעת ליטול ממסמכי הנתבעת אכן צלח. אין ברשות הנתבעת ראיה לכך כי המסמכים שהועברו נמצאו במחשב חיצוני. לא הוכח כי לאחר עזיבתה את הנתבעת, עלה בידי התובעת להוציא את המסמכים שהעבירה אל תיבת הדוא"ל שלה, שכן גישתה לתיבה נחסמה על-ידי הנתבעת. אף לא הוכח כי נעשה שימוש כלשהו במסמכים. שתי התביעות נדחו.