(פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים אדלר, ארד ורוזנפלד): ערעורים על החלטות שני בתי-דין אזוריים לעבודה [עב 10121/06 טלי איסקוב ענבר נ' הממונה על חוק עבודת נשים ואח'; עב 1158/06 אפיקי מים ואח' נ' רני פישר], המעלים שאלות שעניינן בשימוש שעושה העובד במחשב, בטכנולוגיות מידע ובתכתובת דוא"ל בתיבות וירטואליות במקום העבודה. מהם כללי האסור והמותר החלים על העובד ועל המעסיק בשימושי המחשב במקום העבודה, לרבות חדירת המעסיק לתכתובת הדואר הווירטואלית של העובד והגשת תדפיסים שהופקו מתכתובת המייל כראיה בהליך משפטי. נפסק - 

• המרחב הווירטואלי הפרטי של המשתמש במחשב כמוהו כמרחב הפיסי האישי השמור לאדם, והפעילות במחשב כמוה כעשיית המשתמש בביתו, בחצריו ובמכוניתו. לפיכך, ובהיות המחשב "המגירה האישית של בעליו", המכילה מידע כמוס, פרטי ואישי, נחשבת חדירה בלתי מורשית למחשב כ"חיטוט בחפציו האינטימיים" של בעליו ופלישה לטריטוריה זו מהווה פגיעה בזכותו החוקתית לפרטיות.
• לאור הערך הקנייני החוקתי-אובייקטיבי של המעסיק במקום העבודה והפררוגטיבה שלו; ובשים לב למכלול הגורמים הכרוכים במהותו של מקום העבודה והנובעים הימנו, להגנה הנדרשת מפני חדירת גורמים חיצוניים למרחב הווירטואלי של מקום העבודה, לאופי תפקידו של העובד והנדרש ממנו במהלך העבודה וכיו"ב - רשאי המעסיק לקבוע, באופן מידתי, כללי אסור ומותר בשימוש במחשב וביישומיו, לרבות איסור מפני שימוש באתרים מזיקים או אתרים מסיחי דעת מן העבודה וצרכיה. במסגרת זו רשאי המעביד להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום מלכתחילה שימוש בלתי ראוי שעושים העובדים במחשב תחת מעקב ולקבוע סוגי הטכנולוגיות שישמשו במקום העבודה למעקב אחר העובדים.
• על המעסיק לקבוע את המדיניות הנוהגת במקום העבודה, בכל הנוגע לניהול תיבות דוא"ל במרחב הווירטואלי בעבודה. עליו להביא לידיעת העובדים, באופן מוסמך ובבירור את המדיניות הנהוגה, לרבות כללי האסור והמותר בשימוש במחשב וביישומיו במרחב הווירטואלי במקום העבודה. על המעסיק לתת ביטוי מפורש ומפורט למדיניות זו בחוזה האישי עם העובד. מן הראוי הוא כי מדיניות זו תמצא ביטויה אף בהנחיות פנימיות ותגובש בהסכמת ארגון העובדים על דרך של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי.
• המעסיק רשאי להתיר לעובד עשיית שימוש בתיבות דוא"ל במרחב הווירטואלי במקום העבודה. ניהוןלן הפיזי של תיבות אלה על המחשב, או על השרת, במקום העבודה, אין בו כדי לשנות מן התנאים והכללים הנדרשים מן הצדדים ליחסי העבודה בכלל ובשימוש במחשב ובטכנולוגיות ההמידע, בפרט.
• קיימת הבחנה מהותית בין שני סוגים עיקריים של תיבות דואר ווירטואליות העומדות לשימוש העובד. תיבה בבעלות המעסיק ותיבה בבעלות העובד.
• ככל שמדובר בתיבת בבעלות המעסיק במקום העבודה, נחלק סוג זה של תיבות לשניים: תיבה מקצועית המיועדת לצרכי עבודה בלבד ואסורה לשימושו האישי של העובד ותיבות אותן מקצה המעסיק לצרכיו האישיים של העובד במקום העבודה ממין תיבה מעורבת ותיבה אישית.
• התיבה המקצועית. במסגרת איזון זכויותיהם החוקתיות של הצדדים ליחסי העבודה, ונוכח הפררוגטיבה הניהולית שלו וצרכי מקום העבודה, רשאי המעסיק להעמיד לשימוש של העובד תיבה מקצועית המיועדת לצרכי עבודה בלבד, ולאסור על העובד עשיית שימוש פרטי בתיבה זו. בכפוף לעיקרון השקיפות ולמסירת הודעת מדיניות כנדרש, רשאי המעסיק לקיים פעולות ניטור ומעקב אחר נתוני התקשורת וחדירה לנתוני תוכן בתיבה המקצועית, לרבות תכתובת המייל המקצועית שבה. עם זאת, וגם אם העובד קיים תכתובת אישית בתיבה המקצועית בניגוד למדיניות מקום העבודה, המעסיק אינו רשאי להיכנס לנתוני תוכן של אותה תכתובת אישית. אלא אם כן מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים חדירה לנתונים כאמור, לאור עקרונות הלגיטימיות, המידתיות והדין החל וככל שהמעסיק ביקש מראש וקיבל הסכמת העובד לכך, במפורש, מדעת ומרצון חופשי.
• המעסיק רשאי להעמיד לרשות העובד תיבה המשמשת לצרכיו האישיים ולניהול תכתובתו האישית. במסגרת זו רשאי המעסיק להתיר לעובד לקיים תכתובת אישית בתיבה שהועמדה לשימושו לצרכי העבודה ככלל, הלא היא התיבה המעורבת. אפשרות אחרת היא הקצאת תיבה נפרדת לעובד במסגרתה יוכל לנהל תכתובת אישית שאינה בענייני העבודה ולצרכיה, זו התיבה האישית.
• בשונה מן התיבה המקצועית, המעסיק אינו רשאי לקיים פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה האישית או בתיבה המעורבת, ואסור לו לקיים חדירה לתוכן התכתובת האישית שמקיים העובד בתיבות אלה, למעט בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת מכוח עקרון הלגיטימיות; ורק לאחר שהמעביד נקט באמצעים טכנולוגיים חודרניים פחות המעידים על שימוש בלתי ראוי של העובד בטכנולוגיות שהועמדו לרשותו לצרכי עבודה. בהתקיים התנאים המצטברים הללו על המעסיק לבקש ולקבל הסכמתו המפורשת של העובד מדעת ומרצון חופשי למדיניות הכללית בדבר חדירתו לתיבה האישית או המעורבת ולתכתובת האישית במסגרתן.
• בנוסף לכך, ככל שמדובר בחדירה לתיבה המעורבת, נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית שלו, להבדיל מתכתובתו המקצועית באותה תיבה. ככל שמדובר בתיבה האישית, שמלכתחילה הועמדה לצרכיו הפרטיים בלבד, נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד, בגין כל פעולת מעקב הכוללת חדירה לתיבה האישית ולאיסוף נתוני תקשורת ותוכן, לרבות חדירה לתוכן התכתובת האישית.
• המעסיק רשאי להתיר לעובד לעשות שימוש בתיבה-חיצונית פרטית בבעלותו של העובד לצרכיו הפרטיים, במרחב הווירטואלי במקום העבודה. נוכח בעלותו הבלעדית של העובד בתיבה החיצונית-פרטית, אסור למעסיק לקיים מעקב של נתוני תקשורת או תוכן על השימוש שעושה העובד בתיבה הפרטית, ואסור לו לחדור לתיבה הפרטית ולתוכן תכתובת המייל של העובד במסגרתה. ככל שהמעסיק סבור כי התקיימו התנאים המצדיקים פעולות כאלה ושכמותן, עליו לפנות לביה"ד האזורי לעבודה בבקשה לסעד הולם מסוג אנטון פילר, לחיפוש ולתפישה בתיבה הפרטית של העובד, בהתאמה הנדרשת לעניין. ככלל, ונוכח הפוגענות הטמונה בסעד זה, יינתן הצו במקרים הנדירים ויוצאי הדופן בלבד.
• לגוף הדברים, בפרשת איסקוב, נקבע כי חדירתה של החברה לתכתובת האישית של המערערת במחשב ובתיבת הדואר שהוקצו לשימושה במקום העבודה, מבלי שהתבקשה ומבלי שניתנה הסכמתה מרצון ומדעת, מכללא או במפורש, מהווה פגיעה בפרטיותה. החדירה נעשתה באופן בלתי מידתי, בלתי סביר ושאינו הולם את עקרונות השקיפות והלגיטימיות. אין להתיר את קבילותן של הראיות לפי ס' 32 לחוק הגנת הפרטיות. דין הערעור להתקבל.
• בפרשת אפיקי מים, נקבע כי צדק ביה"ד האזורי בהוראתו להוציא מהתיק את המסמכים שהגישו החברות ודין ערעורן להידחות. אין לקבל טיעוני החברות והצדקתן כביכול למעשי החדירה לתכתובת המייל הפרטית של המשיב בתיבה הפרטית שלו. לפיכך, התכתובות שהפיקו החברות מהשרת שבבעלותן, כמו גם תכתובת הנייר שנאספה מפח האשפה במקום העבודה אינן קבילות.