(החלטה, בית המשפט העליון, הנשיאה דורית בייניש): היקף החיסיון החל על יחסי עו"ד-לקוח (בקשת רשות ערעור על ב"ש 93341/06 ב"ש 93637/06 מדינת ישראל נ' היינץ ישראל בע"מ ואח'). נפסק -

• החיסיון חל במידה שווה על שיחה שהתנהלה בעת מפגש, באמצעות טלפון, דואר-אלקטרוני או במדיום רלוונטי אחר.
• בנסיבות המקרה שלפנינו, בהתחשב בכך שכיום לא נותרו עוד מסמכים שמעמדם שנוי במחלוקת בין הצדדים, לא מצא ביהמ"ש מקום לתת רשות ערעור באשר לסוגיות אחדות ובהן האם מוטלות על החוקרים מגבלות מיוחדות בעת ביצוע חיפוש במחשב.
• עקב פוטנציאל הפגיעה בזכויות הפרט בעת ביצוע חדירה לחומר מחשב, הסדרה (הסדר כולל בדיני החיפוש שבו יינתן מקום נכבד לחיפוש במחשב) הינה חיונית ומשכך ראוי לה שתסתיים בקרוב.
• המנגנון המקובל עד כה בשיטתנו הניח את ההכרעה בשאלת תחולת החיסיון לפתח ביהמ"ש. הרחבת החיפושים לתכתובת אלקטרונית שבה מתרכזים כיום רוב חילופי הדברים והמסמכים הכרוכים בפעילויות שונות, עלולה לגרום לכך שהבאת התוצרים כולים בפני ביהמ"ש תיצור מצב בלתי אפשרי ליישום, עקב כמויות החומר. לפיכך, ראוי לשקול אם אכן זהו האמצעי היחיד למיון החומר ולהכרעה בטענות החיסיון.
• במקרים המתאימים, ניתן לנקוט הליכים שיקלו על ביהמ"ש ועל הצדדים. כך בנסיבות המקרה דנן נפגשו נציגי התביעה והסנגוריה ובהסתמך על רשימות שהכילו נתונים לגבי המסמכים - זהות הצדדים ביניהם הוחלף המסמך, התאריך בו נשלח, כותרת הדואר-האלקטרוני אליו צורף וכו' - התגבשה ביניהם הסכמה ביחס לרובו המוחלט של החומר. שיטת מיון זו המבוססת על דיאלוג בין הצדדים עשויה להקל במידה רבה את מלאכתו של ביהמ"ש ולזרז את בירור תחולתם של חסיונות כלשהם על המסמכים. ואפשר שהצדדים יכולים להסכים גם על נציג של הרשות החוקרת או התובעת שאינו מטפל בתיק החקירה עצמו - פתרון שעל פניו נראה מספק ומאוזן. כמו כן בהסכמת הצדדים יכול ביהמ"ש למנות מומחה שיעיין במסמכים ויכריע בשאלת קיומו או היעדרו של חיסיון. מכל מקום ברי כי טענתה של המדינה לפיה מיון ראשוני של המסמכים יכול להתבצע על ידי הגורמים המופקדים במישרין על החקירה, עלול לעורר קושי של חשיפת מסמכים חסויים.
• הרחבת החיסיון והחלתו על מסמכים שאינם בחזקת עורך הדין, מצדיקה הבחנה קפדנית יותר בין סוגי המסמכים שהחיסיון עליהם הוא מוחלט, לבין מסמכים אחרים. אמות המידה יקבעו ממקרה למקרה.