(החלטה, מחוזי תל-אביב, השופטת ענת ברון): עניין התובענה בטענת התובעת להפרת זכויות היוצרים שלה, לרבות זכויות הייצור, השיווק והמכירה ב"מקלדת קומפי" - מקלדת מחשב המיועד לגיל הרך. נפסק - אין חולק כי המצאת המקלדת כרוכה בהשקעה של עמל ומקוריות ועל כן היא מוגנת לפי חוק זכות יוצרים, 1911. התובעת היא הבעלים בזכות היוצרים במקלדת, שהועברה אליה בהמחאת זכויות. לטענת התובעת, הנתבע 3 הפר את זכויותיה במקלדת, כאשר הפיץ ומכר מוצר הנחזה כמקלדת התובעת, כאשר בפועל מדובר במוצר מזויף. התברר כי מדובר במקלדת מקורית של התובעת, שיוצרה עבורה על-ידי הנתבעת 4, אך נמכרה לנתבע 3 בניגוד להרשאה. אין עסקינן במוצר מזויף, אלא במוצר מקורי שנמכר והופץ תוך חריגה מהרשאה מצד בעלת זכויות היוצרים. גם הפצה בלתי מורשית של יצירה, כמו זיוף, מהווה הפרה של זכות ההעתקה הנתונה באופן בלעדי לבעל זכות היוצרים ביצירה.

זכות ההעתקה מגנה על בעל זכות היוצרים מפני הפצת עותקים של היצירה, תוך חריגה מהרשאה שניתנה על-ידו בעניין זה. משמכרה הנתבעת 4 את המקלדת לנתבע 3 תוך חריגה מההרשאה שניתנה לה לייצר את המקלדת, הפרה הנתבעת 4 את זכות ההעתקה של התובעת. למרות שהמקלדת שהופצה על-ידי הנתבע 3 לא הייתה מזויפת, היא הגיעה לידיו תוך חריגה מהרשאה, באופן המפר את זכויות היוצרים של התובעת. חוק זכות יוצרים אוסר גם על הפרה משנית של זכות יוצרים, לרבות בדרך של מכירה והפצה מסחרית של יצירות שהועתקו על-ידי אחר. האיסור על הפרה משנית חל רק מקום שבו המפר ידע כי היצירה הנמכרת על-ידו מפרה זכות יוצרים (לרבות ידיעה קונסטרוקטיבית). הנתבע 3 היה מודע לקיומו של סכסוך מסחרי בין התובעת לנתבעת 4 ואינו יכול לטעון לתום לב או לרכישת המוצרים המפרים בתנאי "תקנת השוק". התובעת עותרת לצו למתן חשבונות, על-כן בשלב זה אין מקום לפסוק לה פיצויים. ניתן צו מניעה האוסר על הנתבע 3 לייצר, לשווק, להפיץ, למכור ולפרסם את המוצר המפר וכן ניתן צו למתן חשבונות, ביחס למכירת המוצרים המפרים.

עדכון: ביום 13.9.2011 קבע ביהמ"ש כי הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך 50,000 ש"ח עבור הפרת זכויותיה. לצפייה בפסק-הדין.