(החלטה, שלום כפ"ס, השופט מיכאל קרשן): בקשת הנאשמים לעיין בחומר חקירה, לפי ס' 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. הנאשמים, חברה העוסקת בשיווק תפוחי אדמה, ומי שהיו בעלי מניות ומנהלים בה, הועמדו לדין בעבירות לפי פקודת מס הכנסה. בבקשת העיון נטען כי המאשימה ביססה את האישומים על נתונים שהפיקה מתוכנת מחשב המכונה "תוכנת ניסן" והשוואת אלה לחשבוניות בהנהלת החשבונות של החברה. לטענת הנאשמים, כיוון שההגנה חולקת על פרשנות התביעה בנוגע למהות תוכנת ניסן והשימוש שנעשה בה בחברה, יש לקבוע כי התוכנה היא "חומר חקירה" וכי המאשימה טרם העבירה לידיהם את מלוא התוכנה, אלא רק חלקים הימנה. בתשובתה, טענה המאשימה כי חומר החקירה הועמד במלואו לרשות הנאשמים, כי תוכנת ניסן אינה בידיה ואין אפשרות להפיק פלטים ללא התוכנה. נפסק - החומר שבמחלוקת, קרי: תוכנת ניסן ובסיס נתוניה בנוגע ללקוחות אחרים של החברה, הוא חומר רלבנטי לאישום. אין חולק כי כתב האישום מבוסס, בין היתר, על השוואת נתונים. נתוני הנהלת החשבונות של החברה מצויים בתוכנת "חשבשבת" למול נתונים כי התביעה טוענת כי משקפים את מצב הכנסות החברה בפועל, שהוזנו לתוכנת ניסן. הנאשמים מבקשים להראות כי הנתונים המצויים בתוכנת ניסן אינם משקפים את הכנסות החברה. לשם כך, נזקקים הנאשמים לתוכנה ולבסיס הנתונים הרחב שלה ולא רק לכרטיסי הלקוחות שהופקו לבקשת התביעה ואשר עומדים ביסוד כתב האישום. עובדה היא כי הרשות החוקרת התכוונה לתפוס את המחשב המהווה שרת החברה, ולשם כך טרחה וקיבלה את אישור הנאשמים. חומר שהרשות התכוונה לתפוס, אך החליטה לא לעשות כן משיקולים שאין יסודם בהיעדר רלוונטיות, בדרך כלל ייחשב "חומר חקירה". החומר שבמחלוקת אינו מצוי בידי רשויות החקירה והתביעה. התובעת הצהירה כי רשויות החקירה לא תפסו במהלך החיפושים במשרדי החברה את תוכנת ניסן או את בסיס הנתונים שלה ורק הפיקו כרטסות של 3 לקוחות - ואלו נמסרו להגנה. תוכנת ניסן ובסיס הנתונים שלה נותרו בחברה ומעולם לא נלקחו על-ידי החוקרים. בהעדר סעד אופרטיבי, דין הבקשה להידחות.