(גזר-דין, שלום באר-שבע, השופטת דרורה בית אור): הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של פרסום תועבה ובו דמות של קטין ובפגיעה בפרטיות. הנאשם היה בקשר אינטרנטי עם המתלוננת, קטינה כבת 14. בשתי הזדמנויות, צפה הנאשם במתלוננת באמצעות מצלמת אינטרנט, ביקש ממנה לפשוט את בגדיה ולגעת באבריה המוצנעים. הנאשם הקליט את המתלוננת בעודה עושה כך, ללא ידיעתה והעלה את קבצי הסרטונים לרשת האינטרנט, באמצעות תוכנה לשיתוף קבצים. הסרטונים היו זמינים לצפייה לכלל הציבור וכללו פרטים מזהים אודות המתלוננת. נפסק - אין מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם. במאזן בין הפגיעה באינטרס הציבורי בהרשעת הנאשם, לבין הפגיעה בנאשם ובשיקומו, גובר האינטרס הציבורי. העבירות שביצע הנאשם הן חמורות ביותר. הנאשם ניצל את תמימותה של קטינה בת 14, לאחר שביקש ממנה להצטלם בעירום, הפך את התצלומים לקבצים באינטרנט, מבלי לקבל את הסכמת הקטינה וללא ידיעתה. הנאשם הגדיל לעשות בכך שהפיץ את הסרטונים באינטרנט באופן שכל בר-ביי-רב יכול היה לצפות בסרטונים וכך גם עשו תלמידים שלמדו עם הקטינה בבית ספרה, מאחר ופרטיה האישיים הופיעו על הסרטונים. המאשימה עשתה חסד עם הנאשם, כשהסכימה להגיע עימו להסדר של ביצוע מאסר בדרך של עבודות שירות. העבירות שביצע הנאשם מחייבות מיצוי הדין עימו והרתעתו של הנאשם, כמו גם אחרים, מפני הקלות הבלתי נסבלת של ביצוע עבירות שניתן לבצען באמצעות מחשב אישי בבית עם מצלמת וידאו. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 6,000 ש"ח.