(פסק-דין, שלום עפולה, השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד): תביעה כספית בגין פרסום תמונות התובעים בלוח שנה ובאתרי אינטרנט, ללא הסכמתם. התובעים הם בני משפחה. במשך מספר שנים, קיבלו התובעים סיוע כספי מהנתבעת 1, עמותה המסייעת לנזקקים. הנתבע 2 הוא יו"ר העמותה. לטענת התובעים, הנתבע 2 צילם תמונה משפחתית שלהם כמזכרת, שהתפרסמה לאחר מכן בלוח שנה ובשני אתרים ברשת, יחד עם כיתוב המעיד כי מדובר במשפחה נזקקת. הנתבע 2 הכחיש כל קשר לפרסומים נשוא התביעה וטען כי לא צילם אותם. נפסק -

• אדם פרטי, המקבל תרומות וסיוע מארגונים המסייעים לאוכלוסיות חלשות, עומדת לזכותו הגנת הפרטיות. הפרסום נשוא התובענה היה סיכום פעילותה של הנתבעת 1, בצורה שתקדם את המוניטין שלה בפני הציבור הרחב וציבור התורמים. הצגת התובעים בעת מתן התרומה, הציגה אותם כמשפחה ענייה שאינה יכולה לפרנס את עצמה. בנסיבות אלה התמלאו יסודות ס' 2(4) לחוק הגנת הפרטיות ("פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו").
• במידה והנתבעת לקחה חלק בפרסום התמונות, ללא קבלת הסכמתם של מקבלי התרומות, יש בכך מעשה המהווה פגיעה בפרטיות. אין צורך להוכיח כי התמונות צולמו על-ידי נציגי העמותה ודי כי יוכח כי אתר האינטרנט בו פורסמו התמונות היה של הנתבעת, או ביוזמתה, או בשיתוף פעולה עמה. שונה הדבר ביחס לנתבע 2, שעל-מנת לחייבו באופן אישי, יש להוכיח, בין היתר, כי הוא הדמות הדומיננטית מאחורי הפרסום.
• התובעים הרימו את נטל ההוכחה לעניין הקשר בין אתר האינטרנט לבין הנתבעת. ללא שהנתבעים נתנו הסבר המניח את הדעת אודותם המידע הרב המופיע אודותם באתר זה, לרבות כתובת זהה לכתובת הנתבעת, פרטי פעילות, דו"חות עבודה ועוד. מאידך, הנתבעת לא השכילה להוכיח את טענתה לפיה הפרסום נעשה ללא הסכמתה או ידיעתה. לא הוכח כי יש לחייב את הנתבע 2 באופן אישי.
• ביחס לגובה הפיצוי, חוק הגנת הפרטיות קובע פיצוי מקסימאלי של 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. התובעים לא הביאו ראיות ביחס לגובה הנזק שנגרם להם. יש להתחשב בהיקף הפרסום ובעגמת הנפש שנגרמה לתובעים. יש לקחת בחשבון כי התובעים הסכימו להצטלם, אך התנגדותם הייתה הייתה ביחס לאופי השימוש בצילומים. יש אף לקחת בחשבון כי הנתבעת לא עשתה דבר על-מנת להסיר את הפרסום מאתר האינטרנט. הנתבעת 1 תשלם לתובעים פיצוי בסך 40,000 ש"ח.