(החלטה, מחוזי ירושלים, השופט נעם סולברג): בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיבה להשתמש בגופן מסוג 'רון' במסע הפרסום שלה. המבקש עוסק בעיצוב גופנים ומנהל אתר בו ניתן לרכוש רישיונות שימוש בגופנים שעיצב. לטענתו, במסגרת מסע פרסום שערכה המשיבה, היא השתמשה בגופן הדומה דמיון רב לגופן שהוא בעל הזכויות בו (אותו מכנה המשיבה HP Personal). נפסק - המבקש עומד בנטל הראשוני לשכנע כי עומדת לו עילת תביעה. קובץ העבודה הראשוני של הגופן 'רון' וכן הופעת הגופן באתרים שונים, בצירוף הודעת זכויות יוצרים למבקש, מוכיחים לכאורה כי המבקש הוא בעל הזכות. הדמיון החזותי בין שני הגופנים, שהינם בלתי שגרתיים, מדבר בעד עצמו. קשה לקבל את האפשרות כי הדמיון מקרי. המשיבה התקשתה ליתן תשובה מניחה את הדעת באשר לזהות יוצר הגופן HP Personal. המשיבה אף לא הציגה את קבצי העבודה של עיצוב הגופן. הימנעות מהבאת ראיה שהייתה יכולה לסייע למשיבה פועלת לחובתה. עיון בפסיקה ובספרות מלמד כי גופני-מחשב מוכרים כיצירות אמנות בנות הגנה לפי דיני זכויות היוצרים בישראל. ברם, כדי ליתן סעד זמני אין די בהוכחת הזכות לכאורה, יש גם צורך להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. ארבע שנים לאחר תחילת מסע הפרסום של המשיבה, לא הראה המבקש איזה נזק ייגרם לו אם תוסיף ותעשה המשיבה שימוש בגופן. השימוש בגופן בידי המשיבה אינו מונע את המשך הצגתו באתר המבקש ומכירת זכויות שימוש בו לכל דורש. סעד המניעה הוא סעד היסוד בהפרת זכויות יוצרים, אך רק לאחר שיוכרע כי הופרו זכויות המבקש, לא כסעד זמני. עצירת מסע הפרסום כעת, יגרום למשיבה נזק, שהמבקש יתקשה לפצות את המשיבה בגינו היה ותידחה תביעתו. הבקשה נדחתה.