(החלטה, שלום ראשון לציון, השופטת מיכל עמית-אניסמן): בקשת התובעת כי יותר לה להעיד את עדיה באמצעות היוועדות חזותית, הואיל והעדים חוששים להגיע לישראל נוכח המשבר שפרץ בין ישראל ותורכיה. נפסק - הוראת הדין בנושא זה מצויה בס' 13(א) לפקודת הראיות. ככלל, ביהמ"ש נוהג להתחשב בשלושה שיקולים עיקריים בבואו להחליט בבקשה למסור עדות בדרך של היוועדות חזותית: פניית המבקש נעשתה בתום-לב; יש בידי העדים למסור עדות רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת; וקיימת "סיבה טובה" המונעת את הגעת העד לישראל. בתי המשפט הכירו במצב ביטחוני השורר בישראל כמצדיק העדת עד החושש להגיע באמצעות היוועדות חזותית. עם זאת, במקרה דנן, לא הוכח להנחת דעת ביהמ"ש כי קיים בישראל מצב ביטחוני המונע מעדי המבקשת להגיע לישראל. אין כל מניעה להתייצבות העדים בארץ. מדובר בעדי המבקשת - התובעת. בתי המשפט הקפידו במיוחד בבחינת התקיימות הדרישות דלעיל שעה שדנו בבקשות לגביית עדות של בעל דין. הבקשה נדחתה.