(פסק-דין, עבודה תל-אביב, השופט שמואל טננבוים): התובעת, מורה למדעים, עתרה להצהיר על בטלות פעולת ה"חסימה" שבוצעה כלפיה במחשבי משרד החינוך. הנתבעת העסיקה את התובעת עד שנת 2009. נוכח תלונות כנגד תפקודה המקצועי, נחסמה האפשרות לשיבוץ התובעת לעבודה במערכת הממחושבת של הנתבעת, על אף שלא ננקט נגדה הליך של פיטורים. התובעת טענה כי פעולת החסימה במחשבי הנתבעת בלתי חוקית ופוגעת בחופש העיסוק שלה. נפסק - חסימת התובעת משיבוץ משמעותה זהה לתוצאות הליך פיטורים פדגוגיים. הנתבעת אישרה כי חסימה מבוצעת גם במקרה של פיטורים, שאז מטרתה מניעת שיבוץ העובד במערכת החינוך. הנתבעת לא הצביעה על המקור הנורמטיבי לפעולת החסימה, בניגוד להליך הפיטורים המעוגן בתקנון. הנתבעת מודה כי אין קריטריונים או מקור חוקי לביצוע החסימה, מקום שאין מדובר בפיטורים. הנתבעת בחרה בדרך הקלה ובמקום להקפיד על הכללים הקבועים בתקנון, על-מנת להביא לסיום יחסי העבודה, בחרה לבצע חסימה במערכת הממוחשבת. אין להכשיר את פעולת הנתבעת. החסימה הינה אקט מינהלי חסר תוקף ובוצע בחוסר סמכות, תוך פגיעה בזכות היסוד של העובד - זכות הטיעון והשימוע. החסימה בעניין התובעת תבוטל במערכת המחשבים של הנתבעת, עד לקבלת החלטה כדין בדבר פיטוריה, כל שתבחר התובעת לנקוט בהליך זה. הנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך 40,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין.