(פסק-דין, שלום עכו, השופט משה אלטר): במחשב בביתו של הנאשם נמצאו 14 סרטונים שבהם חומר תועבה ובו דמותו של קטין וכן 17 תמונות של קטינות בעירום. כתב האישום, בו הודה הנאשם, ייחס לו עבירה לפי סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין. הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעתו. נפסק - רק במקרים חריגים לא ירשיע ביהמ"ש נאשם שלגביו מצא כי ביצע את העבירה. במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות מיוחדות חריגות ויוצאות דופן, המצדיקות את אי-הרשעת הנאשם. האינטרס הציבורי מחייב את הרשעתו של מי שעובר עבירה לפי ס' 214(ב3). אי-הרשעה של מי שמבצע עבירה כזו עלול לשדר לציבור מסר מוטעה, לפיו מדובר במעשה קל ערך ויפגע קשות במלחמה בתופעת ניצולם של קטינים בתעשיית הפרסומים הפורנוגרפיים. הנאשם הורשע בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. למרות חומרת העבירה והצורך להילחם בתופעה של ניצול קטינים בתעשיית הפרסומים הפורנוגרפיים, אין זה המקרה בו ראוי למצות את הדין עם הנאשם, עד כדי הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 4,000 ש"ח ופיקוח של שירות המבחן לתקופה של שנה.