(החלטה, מחוזי חיפה, השופט ד"ר עדי זרנקין): התובעת הגישה תביעה בגין הפרה נטענת של זכויות היוצרים וסימני המסחר של חב' Geo Vision מטיוואן ("החברה"), המשווקת כרטיסי הקלטה דיגיטאליים למחשב ותוכנות להפעלת מערכות טלוויזיה במעגל סגור. לפי הנטען, הנתבעים מייבאים ומשווקים בישראל תוכנות וכרטיסים דיגיטאליים מזויפים, המוצגים כמקוריים. התובעת הגישה את תביעתה מכח היותה בעלת רישיון ייחודי בזכויות החברה במוצריה (כאמור בהוראות ס' 54 לחוק זכות יוצרים). הנתבעים מבקשים למחוק את התביעה על הסף, בטענה כי התובעת איננה בעל הדין הראוי. נפסק - התובעת צירפה הסכם שכותרתו  Exclusive Copyright License Agreement, הנחזה כחתום בידי החברה והתובעת, שלכאורה מעניק לתובעת זכות ייחודית במוצרי החברה, לרבות הגנת זכויות הקניין הרוחני של החברה בישראל. בניגוד להוראות ס' 54(ב) לחוק, נמנעה התובעת מלצרף את החברה כבעל דין ואף לא הגישה בקשה לפטור אותה מהחובה לעשות כן. סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני, שיש לנקוט בו רק היכן שברור כי התובע אינו מסוגל לזכות בתביעתו. אין זה המקרה בו עסקינן. לכאורה, התובעת הינה בעלת רישיון ייחודי, ולפיכך הייתה רשאית להגיש תובענה על הפרת זכויות יוצרים. אמנם שגתה התובעת, כאשר לא צרפה את החברה, אולם זהו מעוות שניתן לתיקון. נראה כי צירופה של החברה כבעל דין הוא נחוץ, לאור הטענות בדבר זכויות התובעת מול זכיינים נוספים. אין הכרח לצרף החברה כתובעת נוספת וניתן לצרפה כנתבעת פורמאלית, שהרי בסופו של יום ממילא על התובעת להוכיח את תביעתה.