(החלטה, מחוזי ת"א, השופט יהושע גייפמן): המבקשים והמשיב הם בעלי מניות בחברת אקופרוקס בע"מ. המבקש 1 שימש גם כמנכ"ל החברה. בין הצדדים מתנהלת תובענה ביחס להחלטת החברה על פירוקה מרצון. בבקשה זו, עתרו המבקשים לקבוע שהודעות דוא"ל, שצורפו לתצהיר המשיב, הינן בלתי קבילות ופסולות מלשמש כראיה, הואיל והושגו על-ידי כניסה בלתי מורשית לתיבות הדוא"ל האישיות של המבקשים. נפסק -

• סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות מגדיר מה היא פגיעה בפרטיות. החוק אמנם אינו אוסר במפורש קריאת מכתב המיועד לאדם אחר, אולם המסמכים מתיבת הדוא"ל של המבקשים, שצורפו לתובענה, הם בגדר "כתב אחר" וצירופם הוא "שימוש" אסור לפי החוק, במיוחד לאור המעבר לתכתובות אלקטרוניות בתחומי החיים השונים. יש לבחון את כלל הפסילה הקבוע בסעיף 32 לחוק.
• עוד טענו המבקשים שחדירת המשיב לתיבות הדוא"ל שלהם עולה כדי האזנת סתר. לפי חוק האזנת סתר, רק קליטה של תשדורת דוא"ל בזמן שלבי מעבר ההודעה תהיה האזנת סתר אסורה. בעת כניסת המשיב לתיבות הדוא"ל של המבקשים, כל דוא"ל שהתקבל באותו מועד היה חשוף בפניו. עם זאת, לא ניתן להצביע באופן ספציפי על הודעת דוא"ל, במסמכים שצורפו, שמהווה האזנת סתר לפי החוק.
• המשיב חדר, ללא הרשאה, לתיבות הדוא"ל של המבקשים (האישיות והפרטיות), הן לפני בקשת הפירוק והן לאחריה, לצורך צירוף עשרות תכתובות לכתב טענותיו. לא הוכחה טענת המשיב שהייתה הסכמה בין בעלי המניות המאפשרת עיון ושימוש בתכתובות מתיבות הדוא"ל האישיות ובוודאי לא בתיבות הפרטיות. יש צורך בהסכמה מדעת, הסכמה קונקרטית שיש להוכיחה. המבקשים לא צפו שהמשיב יחדור לתיבות הדוא"ל שלהם ויצפה בתכתובות.
• בעת כניסת המשיב לתיבות, כל דוא"ל שהתקבל באותו מועד היה חשוף בפניו. השימוש בתכתובת הדוא"ל פוגע בפרטיות המבקשים. מתחם הפרטיות אינו נקבע לפי דיני הקניין. הזכות היא זכותו של האדם ולא של המקום. כלל זה חל גם כאשר תוכן הודעת הדוא"ל הוא בעניין עסקי. גם עובד זכאי למתחם פרטיות במקום העבודה, כאשר הוא משתמש בדוא"ל בשרת החברה, כל שכן בעל מניות בחברה. לא הונהגה מדיניות מוצהרת או משתמעת בחברה המתירה חדירה למערכת המחשב וקריאת הדוא"ל של בעלי התפקידים בחברה. לא היה קיים בחברה איסור על שימוש במחשב לצרכים אישיים.
• עצם החדירה לתיבות הדואר של המבקשים היא הפגיעה בפרטיות. הפגיעה אינה רק בחשיפת התוכן, אלא גם בביטול השליטה על השימוש במידע ונמעניו. לעניין מסמכים שהוחלפו עם ב"כ המבקשים - הלקוח יכול להחזיק במסמך משפטי שהזמין אצל עורך-דינו בתיבת דוא"ל ואינו נדרש לסור למשרדו של עוה"ד כדי להחיל את החיסיון על מסמכים אלה.
• למשיב לא עומדת הגנת תום הלב לפי חוק הגנת הפרטיות. המשיב היה מודע לפגיעה החמורה בפרטיות המבקשים, הוא נכנס לתיבות הדוא"ל של המבקשים על-מנת להגן על אינטרסים שלו, החדירה הייתה במשך תקופה ממושכת, תוך עיון ומיון הודעות הדוא"ל שהיו בתיבות המבקשים. קבלת הראיות שהושגו שלא כדין תעודד התנהגות בלתי רצויה ופוגעת בטוהר המידות של ההליך המשפטי. מדובר בהפרה של זכות יסוד.