(החלטה, שלום פתח תקווה, השופטת ריבה שרון): בקשה להורות למשיבה לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי, שלטענת המבקשת עשה שימוש לרעה ברשת האינטרנט על-מנת לפגוע בשמה הטוב. המבקשת עוסקת באספקת ציוד למטבחים מוסדיים. לטענתה, גולש אנונימי, שהוא ככל הנראה מתחרה עסקי, מכפיש ומשמיץ אותה בשיטתיות בפורומים בנושאי מזון ומסעדנות. נפסק - בבקשה מסוג זה מתבקש איזון בין חופש הביטוי והצורך בשמירה על פרטיות ואנונימיות ברשת האינטרנט, לבין הזכות לשם טוב ומניעת השפלה, ביזוי והשמצה. בהעדר הסדר חקיקתי, הסתמנו בפסיקה שתי מגמות עיקריות: האחת, חשיפת פרטי הגולש כאשר יש בפרסום כדי להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע; והשנייה, לפיה די להראות כי למבקש עומדת זכות תביעה כנגד המפרסם, לו הייתה זהותו ידועה, בתוספת "דבר מה נוסף". במקרה דנן, לאור תוכן הפרסומים, יש להיעתר לבקשה. זכותו של אדם, כלקוח, להביע בפומבי את אי-שביעות רצונו משירות כזה או אחר. זו מהותו של חופש הביטוי, כל עוד נעשה תוך שמירה על כבודו של נותן השירות. ואולם, מקום שהדברים נאמרים בלשון העשויה להיחשב כגסה, בוטה, משפילה ומבזה, תוך שימוש בביטויים פוגעניים, בלווית אזהרות חוזרות ונשנות מהתקשרות עם המבקשת, עשויים הדברים להוות עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. בדברי הגולש יש כדי לחרוג מהבעת דעה גרידא. יש גם להוסיף כי מדובר בפרסומים החוזרים מספר רב של פעמים, בתכיפות גבוהה, באופן העלול להכפיש את המבקשת. המשיבה תמסור בידי המבקשת את כל הפרטים שבידה המאפשרים זיהוי של בעלי כתובות ה-IP נשוא התביעה.