(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת זיוה הרמן): הנאשם הודה בעבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת ופגיעה בפרטיות. לפי האישום, הנאשם שימש כפעיל בתנועת "קדימה" ועמד בקשר עם המתלונן, גם הוא פעיל בתנועה ומנהל אתר האינטרנט המשרת את פעיליה. במסגרת פעילותו הפוליטית, השתמש המתלונן בתיבת דוא"ל, גם לצורך אחסון תכנים אישיים. לאחר שנתגלע ויכוח בין הצדדים, חדר הנאשם לתיבת הדוא"ל של המתלונן וערך בה תכתובת הנחזית כאילו נכתבה על-ידי המתלונן. את התכתובת שלח הנאשם לתיבת הדוא"ל שלו, במטרה ליצור רשום מטעה לטובת ענייניו. בנוסף, עין הנאשם בתכניו האישיים של המתלונן והעתיק אותם אל מחשבו האישי. נפסק - מעשיו של הנאשם חמורים. העבירות בהן הודה הינן עבירות קלות לביצוע, קשות לגילוי, פוגעות בעולמו האינטימי של האדם בעולם המודרני ומהוות שימוש לרעה בטכנולוגיה חדישה. הנאשם ביצע שרשרת פעולות המאפשרות לו לחדור למחשב המתלונן ולעולמו הפרטי, ללא ידיעתו והסכמתו, תוך שהוא עושה שימוש ב-28 קבצים אישיים של המתלונן. באיזון בין חומרת העבירות לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, על ביהמ"ש להוציא מסר ברור לפיו אין לסלוח לעבריין מסוגו של הנאשם ולא ניתן לפטור אותו מהרשעה. הנאשם הורשע בעבירות המיוחסות לו. למרות זאת, בשל מצבו האישי של הנאשם, הוחלט לא למצות עמו את הדין. על הנאשם הוטל קנס בסך 1,000 ש"ח וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. הדיסקים שנתפסו יושמדו.