(פסק-דין, שלום ת"א, השופט חגי ברנר): התובעת, עיתונאית וצלמת במקצועה, טענה כי הנתבעות הפרו את זכות היוצרים שלה בצילום שצילמה, לאחר שהעתיקו אותו מאתר שיתוף של חובבי צילום בו הוצג (picshare.co.il) ופרסמו אותו באתר Ynet ובעיתון ידיעות אחרונות. נטען כי הנתבעות עשו כן תוך שינוי הקומפוזיציה וקטיעת חלקו התחתון של הצילום, בו הופיע שם התובעת ולצידו סימון בדבר זכויותיה. הנתבעות טענו כי הצילום פורסם במדור הסוקר אתרי אינטרנט חדשים וכי מדובר בשימוש בתום-לב, לצרכי סקירה ותמצית עיתונאית המהווה טיפול הוגן. נפסק -

• אין חולק שהתובעת היא שצילמה את הצילום. אין מדובר בצילום בנאלי, כטענת הנתבעות, אלא בצילום אמנותי, למרות היותו בעל אופי דוקומנטרי. מדובר בצילום ייחודי ומקורי, בעל איכות אסתטית. כישרונה של התובעת בא לידי ביטוי בבחירת נשוא הצילום, הזווית, שילוב האור והצל ובחירת העיתוי להנצחה. יש להעניק לצילום את הגנת זכות היוצרים.
• הצילום פורסם באתר הצלמים כשבצידו השמאלי מופיעים שם התובעת והסימן הבינלאומי (c), שפירושו "כל הזכויות שמורות". על כן לא עומדת לנתבעות הגנת ס' 8 לחוק זכות יוצרים, 1911, שעניינו "מפר תמים". ניתן לצפות מעורך המדור בו התפרסם הצילום, עיתונאי מקצועי ועתיר ניסיון, כי ינקוט משנה זהירות בכל הקשור לשמירה על זכויות יוצרים.
• אין לקבל את הטענה כי עצם העלאת הצילום לאתר השיתוף מהווה הרשאה, בדרך של התנהגות, לעשיית שימוש בצילום. האתר נועד להענקת חשיפה ליצירותיהם של הרשומים בו, לעיני אנשי מקצוע שונים, היכולים לדרג את העבודות ולהעביר עליהן ביקורת. אין בכך משום הרשאה גורפת לעשיית שימוש בצילומים. לראייה, לצד הצילומים מופיע הסימון בדבר שמירת זכויות היוצרים וכן מצוין שם הצלם.
• אין לקבל את טענת הנתבעות, כי עצם העובדה שלכתבה שפורסמה ב- Ynet צורף קישור לאתר הצלמים, בו ניתן לראות את שם התובעת, מהווה קיום של הדרישה למתן קרדיט. פרסום שמו המפורש של הצלם לעיני הצופה בפרי יצירתו הינו הכרחי, שכן אין ביטחון כי הקורא יטרח להיכנס לקישור בכדי להיווכח מיהו הצלם האלמוני.
• למרות שהפרסומים נעשו במסגרת סקירה או תמצית עיתונאית, לא עומדת לנתבעות הגנת הטיפול ההוגן. הגנה כזו מחייבת את אזכור שמו של בעל זכות היוצרים. לפיכך, יש לקבוע כי הנתבעות הפרו את זכות היוצרים של התובעת בצילום.
• הנתבעות הפרו את זכותה המוסרית של התובעת ביצירתה, בכך שלא פרסמו את שמה לצד הצילום. אכן, הנתבעות גם ערכו את הצילום, אך לחיתוך חלקו התחתון של הצילום אין לייחס חשיבות רבה, שכן הדבר נעשה משיקולי עריכה ורצון להקטין את הצילום המקורי על-מנת שניתן יהיה לפרסמו. עריכה זו לא פגמה ביצירה ולא סילפה אותה.
• מדובר בשתי הפרות, שכן הצילום פורסם הן באתר Ynet והן בעיתון ידיעות אחרונות. מדובר בסוגי מדיה שונים, גם אם שני הפרסומים נעשו באותו היום ממש. יש להעמיד את הפיצוי בגין כל הפרה על סך של 10,000 ש"ח, בגובה הרצפה הסטטוטורית, שכן לא הייתה לנתבעות כל כוונת זדון ליטול לעצמן את הזכויות ביצירה לשם הפקת רווח כספי. מדובר במחדל שנעשה מתוך רשלנות וקלות דעת. יש לפסוק לתובעת פיצוי בסך 4,000 ש"ח בגין כל הפרה של זכותה המוסרית. הנתבעות תשלמנה לתובעת סך של 28,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.