(פסק-דין, ביה"ד האזורי לעבודה ת"א, השופט אילן איטח): התובעות, העוסקות במתן שירותי מענה טלפוני לעסקים, טענו כי הנתבעים (עובדיה לשעבר) הקימו עסק מתחרה במהלך עבודתם בהן, עשו שימוש פסול ברשימת לקוחותיהן והתחרו בהן באופן בלתי הוגן. בין היתר, טענו התובעות כי הנתבעים דלו נתונים והעלימו מסמכים ממחשביהן וכן גזלו תוכנות של התובעות. מנגד, טענו הנתבעים כי לא נפל פגם במעשים והנתבע 1 אף הגיש תביעה שכנגד לתשלום פיצויי פיטורים וכיו"ב. נפסק - התובעות לא הוכיחו כי התוכנה בה הן משתמשות היא תוכנה ייחודית והינה בגדר "סוד מסחרי". מול טענתן הכללית של התובעות ניצבת עדות הנתבע 1, שלא נסתרה, לפיה כל החברות העוסקות בתחום משתמשות בטכנולוגיה דומה או זהה. התובעות לא הוכיחו כי הנתבעים דלו נתונים ממחשב התובעות ועשו בהם שימוש. טענות אלו אינן מבוססות על ידיעה אלא נסמכות על חשדות בלבד. התובעות לא הוכיחו כי הנתבעים מחקו נתונים מהמחשבים בהם עשו שימוש בעבודתם וזאת, למרות שמנכ"ל הנתבעות הצהיר כי לקח את מחשב הנתבע 1 לבדיקה ולניסיון שחזור. התובעות לא הגישו תצהיר מטעם המומחה שבדק את המחשב ואף לא זימנו אותו לעדות. מנגד, הוכיחו הנתבעים את טענתם כי התוכנה המשמשת אותם כיום היא תוכנה שונה מזו המשמשת את התובעות וכי מדובר בתוכנה שהותאמה עבור צרכיה של החברה שהקימו. תביעת התובעות נדחתה. התביעה שכנגד התקבלה.