(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת חנה ינון): תביעה לפיצוי בגין פגיעה נטענת בזכות התובע לפרטיות. הנתבע הוא מעצב אופנה ובעל חנות בגדים בת"א. התובע טען כי לקראת חתונתו מדד חליפות בחנות הנתבע, אך לא מצא שם את מבוקשו. לדבריו, התברר לו כי הנתבע העלה לאתר החנות באינטרנט, בפורטל "מתחתנים ברשת", את תמונתו, שצולמה ללא ידיעתו. הנתבע טען כי לעיתים הוא מציג דגמים באמצעות קונים שביקרו בחנותו, בהסכמתם המלאה, כפי שארע במקרה דנן וכי הסיר את הצילום מהאתר מייד עם פניית התובע. נפסק - דין התביעה להידחות. אין לומר כי יש בצילום בכדי לפגוע, להשפיל או לבזות את התובע (כלשון ס' 2(4) לחוק הגנת הפרטיות), שכן מדובר בתמונה מחמיאה של התובע, בה הוא מוצג באופן מכובד. אין בפרסום משום פגיעה בפרטיות התובע, שכן מדובר בתמונה שצולמה במקום ציבורי, כאשר מדובר בחנות קטנת ממדים, אשר ניתן להבחין בה בנקל באם מכוונת לעבר אדם מצלמה. ההתרשמות היא כי הצילום נעשה בידיעתו של התובע ובהסכמתו (הן לאור התנוחה בה ניצב התובע, בה הוא מישיר מבט למצלמה). התובע לא הוכיח כי לא היה מודע לעובדה שמצלמים אותו או כי סירב לפרסום. התובע בחר להמתין שנה טרם שפנה לנתבע בדרישה להסרת התמונה, עובדה המעידה כי לא נגרמה לו כל עוגמת נפש בעקבות הפרסום. ס' 2(6) לחוק הגנת פרטיות נועד להגן על הפרט בפני שימוש בשמו, כינויו, קולו או תמונתו לשם הפקת רווח מסחרי. תמונת התובע, אדם אנונימי, הוצגה לצד תמונות ידוענים שקיבלו שכר לצורך כך. לא היה לנתבע כל צורך דווקא בפרסום תמונת התובע על-מנת להפיק רווח כלשהו.