(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת רות רונן): פק' הבטיחות בעבודה קובעת חובה לערוך בדיקות עתיות לסוגי ציוד, על-ידי בודק מוסמך, שחייב להפיק "תסקיר בדיקה" בו יציין את ממצאיו (וזאת ללא נוסח אחיד של טפסים כאמור). בשנות ה-90, החליט אגף הפיקוח במשרד התמ"ת על פיתוח מערכת מיחשוב מקיפה, בה ישולב נוסח אחיד של טפסים. התובע 2 הוא בודק מוסמך ובעליה של התובעת 1. הוא עיצב ופיתח טפסי תסקירים וכן תוכנת מחשב לניהול משרד לבודקים מוסמכים (תוכנת מצדה), שנועדה להפיק גם תסקירי בדיקה. הנתבע 1 כיהן כמפקח עבודה ראשי במשרד העבודה. בשנת 1998, פנה הנתבע במכתב לבודקים ומסר להם כי אגף הפיתוח עומד על סף סיום פיתוח ועיצוב תסקירי בדיקה, עליהם יידרשו לדווח וכן ציין כי לא אושרו תסקירים שפותחו על-ידי אחרים. לאחר 4 שנים, כינס הנתבע את הבודקים ועדכן אותם בדבר העיכובים בפיתוח ויישום התוכנה. התובעים טענו כי בעקבות מכתב הנתבע, נמנעו הבודקים מלרכוש את תוכנת מצדה וכי הנתבע פעל בכוונה לסכל את שיווק התוכנה. עוד טענו התובעים כי הנתבעים העתיקו את נוסח התסקירים של תוכנת מצדה והפרו את זכויות היוצרים שלהם בתסקירים אלו. נפסק -

• במישור הקשר הסיבתי, התובעים הוכיחו כי למכתב היה משקל בהחלטה שקיבלו חלק מהבודקים שלא לרכוש את תוכנת מצדה. יחד עם זאת, לא כל הבודקים הושפעו מהמכתב. אף על פי כן, אין להטיל על הנתבעים אחריות בשל משלוח המכתב, שכן לא התרשלו - לא בעצם הוצאת המכתב ולא באופן ניסוחו. המידע שנמסר במכתב היה נכון למועד בו נשלח. המכתב נועד לעדכן את הבודקים במידע אמיתי, שהיה מהותי עבורם, כדי למנוע הטעייה שלהם, שכן הם היו עלולים לרכוש תוכנה שתאלץ בעתיד הקרוב לעבור עדכונים, או שלא תוכל לשמשם.
• המידע במכתב היה מידע נכון, רלוונטי וחשוב לבודקים. לאור האמור בו כלכלו הבודקים את צעדיהם בקשר לרכישת תוכנת מצדה בהתאם לעובדות כהוויתן. אכן, בסופו של דבר הליך המחשוב לא יצא אל הפועל, אולם המועד הרלוונטי לבחינת פעולות הנתבע הוא במועד משלוח המכתב. אין לקבל את טענת התובעים לפיה הוצאת המכתב כוונה נגד התובע באופן אישי ונעשתה בחוסר תום-לב. הנזק שנגרם לתובע אינו נובע מהמכתב, אלא מהעובדה שאגף הפיקוח החליט להוציא תוכנה משלו ומהעובדה שהשלמת פיתוח התוכנה התעכבה מעבר לצפוי. עובדות אלו אינן מקימות לתובעים עילת תביעה.
• התובעים טענו כי הנתבעים היו חייבים לעדכן את הבודקים בדבר העיכוב בתהליך מחשוב אגף הפיקוח ועיצוב התסקירים האחידים וכי העדר העדכון מגבש אחריות נזיקית, מאחר והבודקים נמנעו מלרכוש את תוכנת מצדה במהלך כל התקופה. אין מקום לקבל את התביעה בהקשר זה, שכן לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין העדר העדכון של הבודקים לבין נזקם הנטען של התובעים. גם לו היו הבודקים מעודכנים בשלבי תהליך פיתוח התוכנה, לא הוכח כי מידע זה היה משפיע על החלטתם שלא לרכוש את תוכנת מצדה.  
• במהלך 4 השנים מאז משלוח המכתב, אף שהיו עיכובים ובעיות שונות בפיתוח התוכנה, לא היה שלב בו הוחלט על הפסקת פיתוח המערכת, הקפאתה או עיכובה לתקופת זמן מסוימת. ההודעה היחידה שהייתה יכולה לשנות את החלטת הבודקים הייתה הודעה כי תהליך הפיתוח נכשל ונפסק לחלוטין. לא זה היה מצב הדברים בשום שלב לאחר משלוח המכתב.
• התובעים טענו כי הנתבעים התרשלו בכך שהליך המחשוב ועיצוב הטפסים התארך. ביהמ"ש אינו סבור כי קיימת חובת זהירות של הנתבעים כלפי התובעים בקשר למשך הזמן שארך פיתוח התוכנה. אין די בציפייה של התובע כאדם פרטי להפיק רווחים כתוצאה מיישום תוכנה חדשה על-ידי הנתבעים, כדי להקים חובת זהירות של הנתבעים כלפיו. התובעים אינם בעלי "עניין קרוב" במשך הזמן של פיתוח התוכנה של אגף הפיקוח.
• הפרת זכויות יוצרים - התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלהם, כאשר העתיקו מהם את התסקירים וכן את שדות המידע בתוכנת מצדה שהיוו את הבסיס להוצאת התסקירים. נטען כי התסקירים החדשים של אגף הפיקוח דומים לאלו של התובעים. אין טענה להעתקת חלקים אחרים של התוכנה, למעט אלו הנוגעים לטופסי התסקירים. הנתבעים טענו כי אין מדובר ביצירות הראויות להגנת הדין וכי לא הוכחה העתקה.
• לפני בחינת טענת העתקה, יש לבחון האם טפסי התסקיר הם יצירה הראויה להגנת החוק. טפסי התסקירים נועדו לאפשר דיווח על נתונים שיש לדווח עליהם מכוח פק' הבטיחות בעבודה. הדעת נותנת שטפסים שונים שהוכנו על-ידי גורמים שונים, יכילו אותם פרטים - הנובעים מדרישות הפקודה. עיצוב הטפסים תוך שימוש ב"בלוקים" אינו חדשני ולתובעים אין בו משום זכויות יוצרים. חידוש באופן עריכת הטפסים עשוי להיות מוגן כיצירה, אולם אין לקבוע מסמרות בשאלה זו, משום שהתובעים לא הוכיחו כי הטפסים שהכינו הועתקו על-ידי הנתבעים. טפסי התסקירים אינם ראויים להגנה של זכויות יוצרים רק בשל הרעיון להפקתם באמצעות בסיס נתונים של תוכנה.
• התובעים לא הוכיחו כי הנתבעים העתיקו את טפסי תוכנת מצדה, הן משום שקיים שוני בין הטפסים השונים, והן משום שלא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש בין תסקירי תוכנת מצדה לבין אלו של הנתבעים, שלטענת התובעים נוצרו תוך העתקת התסקירים שלהם.
• ביצירות בהן מגוון אפשרויות הביטוי מוגבל, יתכן שרמת הדמיון הנדרשת כדי שתוכח הפרה תהיה גבוהה מהרגיל. במקרה דנן, מדובר ביצירה כאמור, שכן דרישות הטופס נגזרות מדרישות הדין. בנסיבות אלו, אף אם יש דמיון מסוים בין הטפסים, אין זה מן הנמנע כי הוא נוצר באופן בלתי תלוי ולא כתוצאה מהעתקה. השינויים בין נוסחי התסקירים אינם מינוריים, הם לא נועדו להסתיר העתקה, אלא הם נבעו מהבדלים מהותיים בתפיסה בין הנתבעים לתובע.