(פסק-דין, מחוזי מרכז, השופטת מיכל נד"ב): תביעה לתשלום סך של 3,294,628 ש"ח, בשל הפרת הסכמים שעניינם רכישת תוכנת ERP (ניהול משאבים ארגוני) ויישומה במפעלי התובעת. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד לתשלום 923,153 ש"ח, בין היתר עבור שעות עבודה שהשקיעה בפיתוח שינויים בתוכנה לפי דרישת התובעת. נפסק - הנתבעת קיבלה על עצמה את האחריות לאפיין את צרכיה של התובעת ולהתאים את התוכנה עבורה. צרכיה של התובעת (בעניין יחידות המידה) לא הובנו ועל כן לא יושמו כראוי. הנתבעת בחרה להגדיר בהסכם היישום את גבולות הפרוייקט לפי מסמך המיצוב. מכיוון שמסמך המיצוב אינו יורד לפרטים אלא דן בעניינים כלליים, יש לקבוע כי הפתרונות המלאים לצרכי התובעת כלפי שהוגדרו במסמך המיצוב, כוללים את צרכי התובעת כפי שעלו מדרך עבודתה שנלמדה על-ידי הנתבעת. התוכנה לא ענתה על צורכי התובעת. ככל שמסמך המיצוב אינו מפורט דיו ואין בו הגדרה ברורה של הפרויקט, הרי שעניין זה באחריות הנתבעת ואין לה להלין אלא על עצמה. התובעת הבהירה את הצורך שלה בניהול שתי יחידות מידה בלתי תלויות. הנתבעת הפרה את הסכם היישום עם התובעת בכך שלא סיפקה לה תוכנה שבה פתרונות מלאים לצרכיה ולא אפשרה תמיכה מלאה של מערך המידע הממוחשב בנושאי המידע השונים שהיו דרושים לתובעת. מדובר בהפרה יסודית של ההסכם, לכן קמה לתובעת הזכות לבטלו. בהודעת הביטול מטעמה אכן ביטלה התובעת את הסכם היישום כדין. לאור הוראות הסכם היישום, מנועה התובעת לבטל את הסכם הרישיון ולדרוש השבה. לאחר שהתובעת ביטלה את ההסכמים נוכח ההפרה היסודית, הציעה הנתבעת לסיים את הפרויקט ב"פעילות אינטנסיבית משותפת" והתובעת החליטה ליתן לנתבעת "הזדמנות נוספת אחרונה" לביצוע החוזה. למרות הניסוח, אין מדובר בארכה לקיום החוזה. לאחר שחזרה בה התובעת מהביטול, ומשלא תוקנה ההפרה היסודית, חזרה התובעת וביטלה כדין את ההסכם. גם התובעת תרמה בהתנהגותה להפרת ההסכם ולנזקים. יש להעמיד את שיעור האשם התורם על 25%. התובעת אינה זכאית להשבה עבור הסכומים ששילמה לפי הסכם הרישיון. הנתבעת תשיב לתובעת את התשלומים שקיבלה מהתובעת ואת התשלומים ששילמה התובעת ישירות ל-IBM עבור הסכם היישום (182,250 דולר) וכן 150,000 ש"ח כפיצוי עבור שעות עבודה של עובדי ומנהלי התובעת בהטמעת המערכת (ותשא בהוצאות התובעת בסך 160,000 ש"ח).