(פסק-דין, בית המשפט לתביעות קטנות ראשון לציון, השופט שאול מנהיים): תביעה לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 40), התשס"ח-2008, האוסר על משלוח דברי פרסומת, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, מבלי שניתנה הסכמה מפורשת בכתב ומראש של הנמען. לפי התביעה, קיבל התובע 9 הודעות דוא"ל בעלות אופן פרסומי מהנתבעת, למרות שדרש להסיר את שמו מרשימת התפוצה. נפסק - לפי העובדות המתוארות בתביעה, שלא נסתרה הואיל והנתבעת לא התגוננה, הפרה הנתבעת את הוראות החוק המוכר גם בכינוי "חוק הספאם". הנתבעת שלחה דברי פרסומת בהיותה לכאורה מפרסם ומבלי לקבל הסכמה. היא אמנם עשתה מצג של מתן אפשרות לתת הודעת סירוב בדוא"ל, אולם בפועל המצג אינו נכון משום שמנגנון הודעת הסירוב לא פעל והיא אפילו התעלמה מהודעת דוא"ל יזומה של התובע, בה ביקש ששמו יוסר מרשימת התפוצה. לתובע נפסקו פיצויים לדוגמא בסך כולל של 6,000 ש"ח. דומה שזו דרך נאותה מצד אחד לא להפריז ולא למצות בכל מקרה את מלוא חומרת הדין ומצד שני להעביר מסר חד משמעי למי שפועלים תוך הפרה חוזרת ונשנית של החוק, לצורך תועלת עסקית.

עדכון: ביהמ"ש ביטל את פסק-הדין שניתן כנגד הנתבעת בהיעדר התגוננות. ביום 14.1.2010 ניתן פסק-דין על-ידי ביהמ"ש, בו נדחתה התביעה. בין היתר, נפסק כי אין להאמין לטענת התובע, לפיה ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה בפנייה ישירה לתיבת הדוא"ל של הנתבעת. עוד נקבע כי נתמלאו דרישות ס' 30א(ב) לחוק, משום שאין איסור שהסכמת הנמען לפי החוק תהיה חלק מהסכמה לכלל התנאים שהתובע אישר פוזיטיבית שהוא מסכים להם, ברגע שאישר את הרשמתו לפורום האינטרנטי של הנתבעת. נקבע כי התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ש"ח.