(פסק-דין, בית המשפט העליון, השופטים פרוקצ'יה, חיות ודנציגר): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב מיום 24.3.2009 [עע"א 1180/09], בה התקבלה עתירת המשיב ונקבע כי יש לאפשר לו להחזיק מחשב בתאו. בעבר ניתן למשיב להחזיק מחשב אישי בתא, בלא אפשרות לקיים קשר אינטרנטי. המשיב הרכיב במחשב מודם מחלקים שונים ויצר קשר אינטרנטי עם גורמים מחוץ לכלא, ללא אישור. על רקע זה קבע השב"ס נוהל מפורט בנושא מחשבים אישיים לאסירים פליליים, לפיו לא יותרו החזקה ושימוש במחשב לאסיר שעשה במחשב שימוש שלילי. נפסק -

• פקודות נציבות בתי הסוהר קובעות כי מותרת החזקתו של מחשב ידני לאסיר בהפרדה מעל שישה חודשים ולצורך לימודים בלבד. נוהל מחשבים אישיים מוסיף וקובע כי שימוש במחשב אישי יותר רק לאסירים לומדים ולצרכי הלימודים וכי המחשבים יוחזקו במרוכז במקום שיקבע, אך לא בתאי האסירים. החזקת מחשב אישי בתא תותר רק בתנאי הפרדה ובאישור חריג של מפקד המחוז. לא יותרו שימוש והחזקה במחשב לאסיר שעשה שימוש שלילי במחשב.
• בפסיקה נקבע כי לגורם המוסמך בשב"ס מוקנה שיקול דעת נרחב להסדיר את תחום ההחזקה של מחשבים אישיים וכי עליו לשקול את נושא ביטחון האסירים והסוהרים, בטיחות הפרט והכלל בבית הסוהר וכן צרכים חברתיים. כמו כן עליו לשקול את צרכי הפרט של האסיר, בפרט אלו המרצים תקופות מאסר ארוכות, לאמצעים ועזרים שונים שישמשו מקור עניין ותעסוקה ודרך לשמירת הקשר עם העולם החיצון. השב"ס מתיר שימוש מבוקר ומוגבל במחשבים אישיים לצורך הגשמת תכליות מיוחדות בלבד - לימודים של אסירים ואספקת מקור עניין ותעסוקה לאסירים השוהים בתאי הפרדה. הנוהל נועד למנוע ניצול לרעה של מחשבים בידי אסירים ולהגן מפני סיכונים אפשריים הנלווים לשימוש לא ראוי בהם.
• נוהל מחשבים אישיים מאזן נכונה בין שיקולים של בטחון האסירים והסוהרים, שמירה על שלום הציבור, קידום השוויון בין האסירים וצרכי האסיר כפרט. המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המקיימים עילה להתערבות בשיקול דעת הגורמים המוסמכים בשב"ס, אשר סברו כי אין מקום לסטות מהוראות הנוהל בעניינו של המשיב. המשיב עשה בעבר שימוש שלילי במחשב, בכך שהרכיב מודם מחלקים שונים ויצר קשר אינטרנטי עם גורמים מחוץ לבית הסוהר. בנוסף, המשיב אינו "אסיר הפרדה".