(החלטה, שלום ירושלים, השופטת חגית מאק-קלמנוביץ): הנאשם טען כי חלק משמעותי מהראיות בתיק הושגו באופן בלתי חוקי ויש לפסול אותן. נפסק -

• אחת מטענות הנאשם מתייחסת לצו החיפוש שהתיר חיפוש במחשבים. פלט מחשב מוגדר בחוק המחשבים כנתונים, סימנים וכדומה, "המופקים" בכל דרך שהיא על-ידי מחשב. הפלט אינו מה שהופק והוצא בעבר מהמחשב, כגון תדפיס, דיסק וכדומה, אלא החומר שעובד על-ידי המחשב ושיכול להיות מופק ממנו. הפלט הוא החומר השמור במחשב, הפוטנציאל שאותו ניתן להפוך לתדפיס, דיסק וכדומה.
• ס' 4 לחוק המחשבים מגדיר חדירה לחומר מחשב. פעולת החדירה היא ההתחברות למחשב ואילו המידע המועבר בחדירה זו הוא הפלט. צו החיפוש שניתן חל על המחשב עצמו וכן על הפלט, שהוא החומר השמור במחשב. אין צורך בהרשאה לבצע חדירה למחשב, שכן עצם ההיתר להפיק פלטים מתיר את ההתחברות לצורך הפקת הפלט.
• החוקרים חרגו משהותר להם בנוגע למקום החיפוש. הצו התיר לבצע חיפוש בכתובת הנאשם וכן בכל מקום אחר שבחזקתו. הרחבה זו יכול שתחול במקום עסקו של הנאשם, אך לא על מחשב שנמצא בביתה הפרטי של אחת העובדות בעסק, גם אם הנאשם הוא זה שהעמיד לרשותה את המחשב. מחשב זה נמצא באופן מובהק בחזקת העובדת ולא ניתן לראות את צו החיפוש כחל על מחשב זה ותוכנו.
• עוד נטען כי התוכן שנקלט מהחיפוש במחשבים מהווה האזנת סתר ללא היתר. לא הוכח שבוצעו במחשב פעולות שמעבר לחדירה חד פעמית, או חד פעמית באופייה. גם אם ההתחברות למחשבים היתה במספר הזדמנויות שונות, עדיין מדובר בצילום מצב קיים ולא במעקב אחר תכתובת ותקשורת שנעשו באמצעות המחשבים.