(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופט חגי ברנר): תביעה לפיצוי כספי בגין פגיעה נטענת בזכות יוצרים של התובעים. התובעים מפעילים מתקני ספורט ומפרסמים את עסקם באמצעות אתר אינטרנט. הנתבעת מפעילה אתר אינטרנט לפרסום ושיווק פעילות בתחום הספורט האתגרי. התובעים טענו כי באתר הנתבעת הופיעו תמונות שהועתקו מאתר התובעים וזאת לצורך פרסום גוף מסחרי המתחרה בתובעים. נפסק - דין התביעה להידחות. התובעים מודים כי זכויות היוצרים באתר האינטרנט ממנו בוצעה כביכול העתקת התמונות, היו שייכות לגוף אחר, חברה בשם החורשיה בע"מ. התובעים טענו אמנם כי זכויות היוצרים הועברו אליהם, אך לא טרחו להוכיח טענה זו ולא הגישו מסמכים המעידים על העברת הזכויות. בהעדר ראיה של ממש לכך שזכויות היוצרים אכן הועברו לתובעים, לא עומדת להם עילת תביעה בגין פגיעה בזכות יוצרים. טעם נוסף המחייב את דחיית התביעה, הוא העובדה כי התובעים לא צרפו לתצהיר העדות הראשית מטעמם את היצירה המקורית והעותקים המפרים שלה. טעם נוסף לדחייתה של התביעה נעוץ בכך שלא נסתרה טענת הנתבעת לפיה היא אינה מעמידה אלא פלטפורמה שיווקית המאפשרת לבעלי עסקים לפרסם את עצמם על-גבי אתר האינטרנט שלה. הואיל והנתבעת רק מעמידה את הפלטפורמה השיווקית לרשות המפרסמים, אין מקום להטיל עליה אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים על-ידי המפרסמים, שהרי אין לה כל יכולת לדעת האם חומר מסוים המועלה לאתר האינטרנט על-ידי מפרסם כזה או אחר, פוגע בזכויות היוצרים של צד שלישי. אין מקום להטיל על הנתבעת אחריות לפרסומיו של צד שלישי ותמוהה העובדה שהתובעים כלל לא טרחו לתבוע את אותו צד שלישי שביצע לטענתם את הפרסום המפר.